פרשת ההכאתו של החייל ע"י ,"חבריו" , איננה אלא פרשה פלילית חמורה של פראי אדם שחצניים שקיבלו את חינוכם ב"מסגרות הצבאיות הסטנדרטיות" אך לא מספיק לפעול נגדם דרך המסגרות הצבאיות הרגילות. זה היה פשוט ניסיון לרצח ע"י פושעים ואם זה היה מתרחש מחוץ לגבולות "צבא העם" הרי שמזמן היה כאן אישום פלילי של ניסיון לרצח ו/או לפוגרום. על הוריו של החייל לפנות לכל ההליכים הפליליים נגד התוקפים ונגד הצבא המאפשר טקסי טרטור נגד מגויסים תמימים ומאפשר לבריונים לנסות לרצוח כאוות נפשם.
אין כל קשר בין פעילות צבאית וכו' לבין כל אותן נורמות חייתיות של אכזריות. גבורה צבאית איננה נמדדת על-פי אכזריות אישית. הטקסים הללו וההתעללויות של מפקדים בפיקודיהם חייבים לעורר גופי הורים בהווה ובעתיד כדי לטהר את המערכת ולדאוג שבנם לא יירצח או יהפוך - חס ושלום, לבעל מום בצבא שאליו הם מחויבים לשלוח את ילדיהם. הצבא הזה איננו "פרה קדושה" ויש לנפץ את כל הילתו ויוקרתו לטובת פיקוח הנפש של כל חייל וחייל. עניין ה"ותיקים" מול ה"חשים" הוא סדיזם לשמו והצבא מעניק לו לגיטימציה שבשתיקה. הצבא הזה איננו מיצר יצורי אנוש אלא רשעים עם חותמת.
השתקת האמת הפלילית
לא במקרה הטיפול עד כה היה ב"כפפות משי" , באותן חיות אדם ובמפקדים שהעלימו עין מכך. בישראל הצבא וקציניו אינם נעצרים ב-ש.ג. של הבסיס הצבאי אלא חיים וקיימים כ"קצינים במיל." גם בחברות ממשלתיות ופרטיות, בכל זרמי הפוליטיקה - ממוניציפלית ועד לרה"מ ובכל חור וחור. כל אותם "קצינים במיל." הם השתדלנים של השתקת האמת הפלילית וההגנה על חזות ה"פרה הקדושה" של אותה מסגרת שמאחוריה המוסר יותר מרקוב.
ועכשיו לא רק שלחרדי אסור להתגייס לצבא מסוכן זה אלא שגם לחילוני או לנוכרי אין סיבה להתגייס אליו משום פיקוח נפש והשתקת הפשעים הללו. יש לשקול ברצינות להעביר פשעים כאלה לרשויות הפליליות האזרחיות ולהוציאן מהפרקליטות הצבאית.
