וכך גם כל עיתונאי לעת מצוא - כולם מלהגים ומשכשכים במי המדמנה של אמרותיהם. ואת הנזק שבאמרות הארס שלהם הם יאכלו בסוף יחד עם כולנו - הודות לנזק שימיטו על כולנו.
ה"עיתונאים" בעלי השם והיוקרה (מטעמי עצמם) מכריזים השכם והערב מה על ראש הממשלה לעשות או לא לעשות. כאילו הם היו נבחרי האומה. כמו הם שזכו ברוב בבחירות, וקיבלו את אמון העם. הסמול עדיין מסרב לקבל את ההחלטות הדמוקרטיות שהעם החליט בבחירות לפני שלוש שנים. הוא עדיין חי באופוריה, שתקופת הזוהר של השלטון הסוציאליסטי-בולשביקי עוד יחזרו.
הם שכחו, שבעשרות שנות שלטון הסמול כל המשרות החשובות והפחות חשובות - כולן ניתנו רק למקורבים לצלחת. ועד היום, מאז עבר השלטון לצד הלאומי של הסקאלה, הוא לא הצליח לשרש את אחיזת הסמול בשלטון למעשה. רוב מחליטי ההחלטות - הם אנשי השמאל, שאחיזתם בצפורניים במוסדות השלטון לא נחלשת, והתוצאות ניכרות.
כשהם לא היו מוכנים שתיפתח אוניברסיטה בעלת אוריינטציה פתוחה ורחבה - הם עשו את המרב שביכולתם כדי שאוניברסיטת אריאל תישאר מכללה פרטית, ללא תקציבי מחקר ופיתוח שניתנים ביד נדיבה למעוזי השמאל בירושלים, ת"א , חיפה ובאר שבע. תודה לאל ששר החינוך השכיל לעצור את ההתדרדרות המתמשכת בסדר הציבורי הזה, ואוניברסיטת אריאל קיבלה את התואר אוניברסיטה.
קרנות המעניקות כספים ליצירת סרטים המגנים בכל פה את התנהלות מדינת ישראל, תוך השמצתה - גורמות לסרטים אלה להיות מוצגים ברחבי העולם בכל הפסטיבלים, תוך קבלת הד נרחב, שמאדיר את השם המפלצתי של העם הציוני.
מה הם לומדים?
מורה לאזרחות שמחדיר לתלמידיו בשיעורי האזרחות דוקטרינות אנטי-ציוניות, זוכה לגיבוי מצד כל המורים הסמולנים. יפה עשה משרד החינוך שפסל את ספרו המשמיץ ורווי השקרים של הנ"ל, והוציא אותו מתוכנית הלימודים.
אבל מלאכתו של שר החינוך עדיין טרם הסתיימה. מדוע משורר, שתלמידותיו באוניברסיטת ת"א חשפו את היותו מטרידן מיני - זכה להשתקת ענינו זה, ושלא ייפתח נגדו תיק? ויתרה מכך: מדוע "שיריו" נכנסו לתוכנית הלימודים לבחינות הבגרות. מה קרה? האם ביאליק, טשרניחובסקי וזלמן שניאור העלו כבר עובש, והפכו למיותרים? ומה עם שירת ימי הביניים הנפלאה של ר' יהודה הלוי ושאר יהודי ספרד? ומדוע לימוד התנ"ך הפך למשהו מזערי, מצומצם וכמעט כלום? ומה קורה בשיעורי ההיסטוריה? האם הילדים מקבלים את המנה הפדגוגית הראויה להשכלה היסודית בתולדות עמם ובהיסטוריה כללית? או שמא רק משחקי המחשב וסרטי אימה וסיינס פיקשן יבנו את התובנות שלהם ויקנו להם ערכים?
הקומדיה המצוינת "שרי המלחמה" שעולה בתיאטרון הבימה, מראה בדיוק את הפרצוף האמיתי של מקבלי ההחלטות בעבר במדינת ישראל. איך בורים וחסרי השכלה, חסרי ניסיון בתורת השלטון, חסרי רגש לאומי שמשרתים רק את עצמם ותועלתם, עלו למעלה לתפקידים שבידם לקבוע את עתידנו. התמונה כה נוקבת - כמו סטירת לחי בפני הצופים, עד כי רוב המבקרים פסלו את ההצגה. ברור - וכי מי אוהב לראות את האמת מוטחת בפניו, ויודה בכסילותו-שלו בבחירת מנהיגים שכאלה?
הציונות לא מתה
אני מאד אוהבת לשמוע את המושג "פוסט ציונות". וכי אנו כבר ישובים לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו, כשכל העמים באים לירושלים לשמוע דברי חוכמה ולהתבשם בה, כמו בחזון אחרית הימים בספר ישעיהו? האם הציונות סיימה את מטרתה? האם המדינה באמת כבר שלנו? או שמא החותרים תחת קיומה, מקרב בני עמנו, אינם מהווים סכנה להמשך הציונות? אלה המלשינים לגויים על כל בית שנבנה בארץ אבותינו, על אדמה שלנו שיחררנו, ורק אווילותם של המנהיגים ב-1967, מנעה את החלת השלטון הישראלי על אדמת האבות ששוחררה - מלשינים אלה משולים לקבוצת החתרנים ששרפו את כל מלאי המזון בירושלים בימי המצור של הרומאים עליה, והביאו עלינו את חורבן בית שני.
אז הציונות לא מתה. אלפי היהודים המגיעים לישראל כעולים מדי חודש מארצות הנכר וחוזרים למולדתם העתיקה - הם ההוכחה שהציונות עדיין חיה ונושמת, וממשיכה את יעודה. והגיע הזמן שכל בעלי ביב השופכין שבפיהם, יחדלו ללהג ולהשמיץ ולפלג את העם. העם אינו טיפש. ואת תוצאות המסקנות מהנסיגות והגירושים ראינו בבחירות האחרונות, ונשוב ונראה בבחירות הבאות.
אלא שיש צורך בתיקונים: דרושה חלוקה שונה של עוגת התקציב. מי שלא עובד כי חשקה נפשו בלימוד תורה - שימצא לו עבודה ביום, וילמד בלילה. המדינה צריכה לדאוג לכולם באופן שווה,, לא רק לסקטורים נצלנים וסחטני בחירות.
בואו נניח לדרג המדיני המחליט לקבוע מה יהיה, מה טוב יותר - טילים או פצצת אטום, מבלי להיות דמויות נלעגות הסובלות מטמטום בלתי נדלה ומבלי להגיע בשל כך לקץ הבלתי הפיך.
