X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
ישנו ציבור הזקוק ל"אויב" כדי לקום בבוקר השלטון שלנו נגרר אחרי ציבור שמרכיב בסיסי בזהותו הוא ה”אויב”, ואת זאת מנצל השלטון לטובתו הוא האינטרס של השלטון הנוכחי הוא לשכנע שהוא ממלא פונקציה חיונית במיגור ה”אויב”, ולהוכיח שהוא המגן והמושיע
▪  ▪  ▪
הם "אויב" ולא פרטנר [צילום: פלאש 90]

איל מגד נחשב לסופר פורה. הוא נוהג לעתים גם לחוות דעה בענייני אקטואליה. מאמר הדעה של מגד בנוגע להפצצה/פצצה ויחסי ישראל-אירן שיכנע אותי שישנו ציבור הזקוק ל"אויב" כדי לקום בבוקר. זהו ציבור הזקוק להגדרה קולעת של זהותו. הוכח היסטורית, ששלטון עשוי לספק הגדרת זהות לציבור כזה, כשהיא נשנעת על זיהוי "אויב” העם.
אומרים שבשביל לקום בבוקר, ובשביל שתהיה מוטיבציה להתחיל יום חדש בעבודה, נחוץ טריגר. אחדים מאיתנו מפתחים תחביבים, יחסים חברתיים ועיסוקים מעניינים שבשבילם כדאי להתחיל את היום. אבל בלי יוצא מן הכלל, כולנו גם יוצרים בדמיוננו חיץ דמיוני המפריד בין המחנה "שלנו" ומחנה ה”אויב”. השאלה מה מקבל משקל רב יותר בחיינו, הרצון להתפתח והסיפוק ממה שאנחנו וממי שאנחנו או, ההתעסקות הבלתי פוסקת ב”אויב” וכמובן, השארתו על-כנו? מה נותן לנו יותר טעם לחיים? אם כל מעיינינו נתונים להביס או לעצבן את הבוס, הלקוח, העובד שלנו, השכן וכן הלאה, אולי כדאי שנלך לייעוץ פסיכולוגי? ובמישור המדיני, אם מעיינינו נתונים להוכיח לכולי עלמא שאנחנו טובים יותר, חזקים יותר, חכמים יותר וגם מוצלחים יותר מהזולת, אנחנו מסוג האנשים שקל מאוד לתפלל אותם.
מגד מספר לנו שידידו, האינטלקטואל האירני, סבור שהאייתוללות זקוקים לישראל כל עוד ישראל תספק להם אישור להגדרה שאנחנו ה”אויב” של אירן. רבים מבני העם האירני קמים בבוקר לעבודה לא עם שיר בלב אלא עם שאלה: מה התחדש היום במישור המדיני, במתיחות השוררת בינם לבין ה”אויב” הציוני ואיך האייתוללות מגיבים. לפיכך, אם לדוגמה נחתום על הסכם שלום עם הפלשתינים ונכיר בזכותם הלאומית - האייתוללות ייחלשו ויאבדו את כוחם השלטוני. שכן, מה יעשו אז מאות אלפי אירנים שהגדרתם העצמית נשענה עלינו כ”אויב”?
האייתוללות שלנו
אני שואלת את עצמי, מהי הצלע המקבילה אצלנו לתופעת האייתוללות וההגדרה העצמית שהם מספקים לאירנים על בסיס הטענה שישראל היא "אויב”? מי ביססו בישראל של ימינו את מעמדם בזירה הפנים-מדינית בזכות מסגרת חשיבה דומה, שלפיה קיים ציבור הזקוק להגדרת זהותו, ושניתן לספק לציבור כזה זהות הנשענת על זיהוי ה”אויב” שלו?
לא אגזים אם אקח את הטענה צעד אחד קדימה ואומר שאלו הטוענים שאין אלטרנטיבה לממשלת הימין ולבכירי שריה, לרבות מי שעומד בראשם, מאושרים שיש על מי לסמוך בעניין הטיפול ב”אויב”. ממשלת הימין הגדירה את ה”אויב”, והיא מכריזה השכם והערב על מחויבותה למגר אותו. בכל יום היא מספקת מחדש תעודות לעשייה בתחום זה:
1. עם הפלשתינים אי-אפשר להגיע לשולחן הדיונים. הם "אויב” ולא פרטנר למשא-ומתן. אי לכך, מדי יום ביומו קמים מאות אלפי בני אדם בבוקר כי יש להם "אויב” פלשתיני ויש מי שעושה את ימיו ולילותיו במטרה להגן עלינו מפני "אויב” זה.
2. בסוגייה האירנית, כפי שהאייתוללות מספקות דלק ומוטיבציה למאמינים ב”אויב”, שאותו הם הגדירו ובזכותו הם מחזיקים בסטטוס המנהיגות, כך ראשי השלטון בישראל מספקים עוד ועוד מידע על האיום האירני כל בוקר מחדש. בלי זה אין לרבים זהות ואין גם מוטיבציה וריגושים.
איזו אלטרנטיבה יכולה להיות לשלטון כזה? מה יקרה אם חלילה ישבו נציגי השלטון לשולחן הדיונים וינהלו מגעים עם ה”אויב”?
"אויב” הוא קוד בזהות של רבים. בלעדיו, חייהם יהיו נטולי משמעות, מתח וריגושים. כשצפיתי אמש בשידור חדשות הערב בעימות המילולי בין קיצוני הימין לבין נכדתו של יצחק רבין ז"ל, נועה בן-ארצי, הבנתי מה מריץ את הימין הקיצוני וכמה "טוב" זה עושה להם לדעת מי ה”אויב”. יחד עם זאת, הצטערתי שהשלטון שלנו נגרר אחרי ציבור שמרכיב בסיסי בזהותו הוא ה”אויב”. ואת זאת מנצל השלטון לטובתו הוא. האינטרס של השלטון הנוכחי הוא לשכנע שהוא ממלא פונקציה חיונית במיגור ה”אויב”, ולהוכיח שהוא המגן והמושיע. כמה מצער שהשלטון אינו יודע לספק לציבור ערך ממשי מלבד המרדף אחר ה”אויב”. מצער שהציבור הניזון מסיסמאות המגדירות את זהותו על בסיס קיומו של "אויב” אינו מבין שכך מעמיק המילכוד שטמן לו השלטון ושזה כל מה שיש לשלטון להציע לציבור.

תאריך:  16/08/2012   |   עודכן:  16/08/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 יצחק רבין / Rabin Yitzhak
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
סינדרום ה"אויב"
תגובות  [ 12 ] מוצגות  [ 12 ]  כתוב תגובה 
1
מחשבה נמוכה במילים גבוהות...
ער אחיאונן  |  16/08/12 15:34
 
- איך העולם סובב לו...
תרצה  |  16/08/12 17:12
 
- תגובה עניינית
הגנן  |  16/08/12 19:19
 
- תשובה קצרה
תרצה  |  16/08/12 23:28
 
- ציטוט מויקיפדיה, והערה בשוליו.
אהוד פרלסמן  |  17/08/12 02:05
 
- האיום הקיומי...
תרצה  |  17/08/12 10:24
 
- ושוב את מסרבת להודות בטעותך.
אהוד פרלסמן  |  17/08/12 12:27
 
- תרענן את זכרונך...
תרצה  |  17/08/12 14:37
 
- עם כל הכבוד והצניעות
הגנן  |  19/08/12 19:53
2
תגובה
צנחן  |  16/08/12 16:51
 
- הזיכרון הקצר....
תרצה  |  17/08/12 09:26
3
אלטרנאטיבה
אורי פ  |  16/08/12 17:30
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ראובן דינור
אין לדעת בדיוק, מתי בציר הזמן אימצנו כולנו את התפיסה הכל כך לא סוציאלית הזו של "זו בעיה שלך"    עד כמה קנתה אחיזה זו בקרבנו, ניתן ללמוד מהפערים העצומים בחברה, בין עניים לעשירים    החברה, בעידוד הממשל ובעיצובו, הפכה מסוציאל דמוקרטית, לחברה קפיטליסטית מובהקת    איך הפכנו מחברה של ערבות הדדית לחברה מיזנטרופית, חברה שמקדשת את האני על פני הכלל
אליקים העצני
מעלים מסים, מקצצים בתקציב - ומיליארד שקל להתנחלויות! כך זעקו הכותרות, והמתנחלים ותומכיהם עברו מיד למגננה: מצאו טעויות בחישובים, גילו שמעלה אדומים קיבלה פחות מראש העין, וכיוצא בזה    וכך, משני צידי המתרס התעלמו מן העיקר: מה רע בכך, שממשלה תעדיף פרויקט לאומי מסוים, בהתאם להבטחות שנתנה לבוחר? בוויכוח שהתפתח חסרה אם כן האמירה הפשוטה והישירה - כן, הקצינו להתנחלויות תקציבים מיוחדים, מפני שכך אנחנו רואים את סדר העדיפויות הלאומי!
עו"ד אריאל דרור
חוק הירושה קובע כי מצווה יכול להחליט כי ברצונו לצוות לשני יורשים או יותר את אותו חלק בעיזבון, כאשר היורש השני יזכה בחלקו רק אם הראשון לא זכה בו קודם
חגית דהאן
אנא, אל תספרו לנו האם אנחנו ציונים או לא. שלא תגדירו אותנו. אל תנסו להציג אותנו ואת השקפותינו. אנחנו ציונים כי ציונות משמעה אהבת העם והארץ, בכל נימי הדם. וזה תנאי שכל חברי אם תרצו מקיימים, ובגדול
מתי דוד
לפי דמיונו ההזוי של חיים אסא, "אילו" ישראל הייתה מסכימה בזמנו לסגת מהגולן למען השלום עם סוריה, כל המזרח התיכון וכל המצב הגיאואסטרטגי היה משתנה לטובת ישראל. איזו חשיבה אוטופית ונאיבית. לו נוסחת האילו" של אסא התגשמה אפשר היה לבנות עולם וירטואלי של היסטוריה ברוורס
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il