בימים האחרונים של החופש הגדול והראשונים של שנת הלימודים החדשה ביכו אנשים שונים בפרץ של נוסטלגיה את מחיקתו של ה'תאריך הקדוש' - הראשון בספטמבר כיום תחילתה של שנת הלימודים.
החל משנה זו לצערם ולאכזבתם, מתחילה לה שנת הלימודים בסתם תאריך אפרורי ומשעמם של אחד מימיו האחרונים של אוגוסט. מבלי לשים לב, התרגלנו לאבסורד שעל גבול הגיחוך בעובדה שה-1 בספטמבר 2012 הוא ראש השנה של שנת הלימודים תשע"ג. או בקיצור: ע"ג. 1.9. יש לציין שדי הסתבכתי טכנית בתוכנת ה'וורד' בעת כתיבת השעטנז המוזר הזה. היה גם מי שהדגיש את ההילה המיוחדת של התאריך הזה, שצופן בתוכו גם אווירה של ראש חודש. כמעט ואמרנו 'חודש הרחמים והספטמבר'. מדובר לפי עניות דעתי בבעיה שהיא מערכתית ותודעתית של כולנו.
תאריך עברי קבוע
אולי בהזדמנות זו של תחלופת תאריך, באמת הגיע הזמן, ששנת הלימודים תתחיל בתאריך עברי קבוע? בדיוק כמו שכל החופשות במערכת החינוך נקבעות על-פי הלוח שלנו - הלוח העברי. חופשת החורף לא נקבעת על-פי חג המולד הנוצרי, אלא על-פי תאריכו של חג החנוכה, שבו ניצחה תרבות ישראל את תרבות יוון. חופשת האביב מתחילה באופן קבוע ביום הרביעי של חודש ניסן, חודש האביב שבו יצא עם ישראל לחירות מהשעבוד למצרים. אוטוטו, בראש השנה היהודי ייצאו כל ילדי מערכת החינוך במדינת ישראל לחופשה בת 3 ימים (והשנה היא תתחיל מצהרי יום שישי האחרון של תשע"ב ועד ב' תשרי תשע"ג). שום חג בינלאומי לא הופך בלוח השנה של משרד החינוך ליום של פגרה ובצדק.
זכינו לשמחתנו בדור הזה, להקמת מדינה ישראלית (או יהודית, תקראו לה איך שנוח לכם) וחידשנו בה את השפה העברית שלנו, שמוכרת כשפה מדוברת רק בארצנו ולא בכל העולם כולו. הגיע הזמן לתת את הכבוד המגיע ללוח העברי שלנו ולהגביר את השימוש בו. כאמור, מערכת החינוך הכפיפה עצמה ללוח הזה, כראוי לעם שנאמן לעצמיותו. אם כן המתבקש בצורה טבעית, הוא גם היצמדות ללוח הזה במה שנוגע לתאריך התחלת שנת הלימודים ויום סיום שנת הלימודים.
בהזדמנות זו שבה ראש חודש ספטמבר פינה את עצמו (ולא משנה מה הם האילוצים) לטובת תאריך לועזי אחר (כ"ז באוגוסט), ראוי היה לתת את הבכורה לחודש אלול, על משמעויותיו העמוקות (השתפרות והתחדשות) ולקבוע את ההתחלה הקבועה של שנת לימודים חדשה למשל בט"ז באלול, שהוא יום לידתו של הרב קוק, מי שהשפיע אולי יותר מכל אישיות אחרת בדורו ובדורנו על מה שקורה כאן בארץ הזאת, כולל מערכת החינוך. משנתו החינוכית כוללת את האמירה שמטרת החינוך היא קודם כל לעשות את האדם טוב, עוד לפני שמלמדים את התלמיד איך לעשות כסף.
