אני מלווה ידיד ערירי המתקרב לגיל תשעים. מטעמי צנעת הפרט אינני מנדב פרטים מזהים. את משרדי ביטוח לאומי בעיר חולון פקד ידידי רק פעם אחת, בצאתו לגמלאות בגיל 65, כאשר נדרש להגיש בקשה לגמלה, המגיעה לו על-פי חוק הביטוח הלאומי.
השעון, המתקתק כמה דקות לתשעים, אותת לו שהוא נדרש לעזרה סיעודית לפחות ברמות ראשוניות. הגם שהוא הסס האם יש הצדקה להטריד, כלשונו, את הביטוח הלאומי, השעון הביולוגי אמר את שלו, וחייבו לא להיות נחרץ בסירובו לפנות לביטוח הלאומי.
פניתי בשם ידידי למשרדי הביטוח הלאומי. לשמחתי, פגשתי מערכת יעילה, מאירת עיניים, רגישה לכבודו של האדם הזקוק לעזרה. הטיפול בניירת היה מהיר, הנציגים מביטוח לאומי, שפקדו את בית הידיד, גילו רגישות רבה.
הופתעתי, שתוך כשבוע ימים הוסדרה עזרה סיעודית למספר שעות בכל יום, עזרה שהיא בהחלט מקילה משמעותית על מי שבאבחת רגע לא צפוי מצא עצמו זקוק לעזרה, כי ישנם דברים שהוא אינו יכול לפתע לבצע בכוחות עצמו.
אני מודע, שהביטוח הלאומי זוכה לעתים קרובות לקיטוני אש של ביקורת צולבת. אני מבקש למסור עדות אישית על טיפול מהיר, יעיל, רווי רגישות כלפי מטופל והעיקר מאוד תכליתי ומעשע. על כך תודתי למערכת כולה ובמיוחד לשתי עובדות סוציאליות של הביטוח הלאומי, שעשו הכל במהירות רבה למען קשיש, שפעם ראשונה בחייו נדרש לבקש עזרה. ושוב תודה.
