כנראה צדק מי שאמר: זהירות חשמל! החשמל עלול לחשמל!
שוק החשמל בישראל הוא שוק המגלגל הרבה כסף ומחולק בעגה "המקצועית" לחשמל לבן,חום וקטן.
הלבן על שם מה? על שום צבעי המכשירים - קרי מקררים, מכונות כביסה ותנורים.
חשמל חום? טלוויזיה, מערכות שמע.
חשמל קטן? מוצרי חשמל אשר בעיקר מרוכזים באזור המטבח ומסייעים לנו בהרתחת המים, בעיבוד המזון ובחימומו. אליהם יש להוסיף את "המוצרים העונתיים" אשר בקיץ מאווררים לנו את החלל ובחורף מחממים אותו.
עד כאן הכול בסדר - אז מה לא בסדר?
עיקר החשמל והבלגן, נמצא בגלל העובדה שלרגע אנו שוכחים שכל הציבור היושב בציון, מונה רק כמחצית מכלל אזור ניו-יורק, לדוגמא. במילים אחרות, קיימת הצפה גדולה של מוצרים על כוח קנייה קטן יחסית, אשר לאחרונה גם נחלש בגלל עליות המע"מ, מחיר הדלק והחשמל ועיליות מוצרי המזון השונים.
מוכרים בכל מקום
השוק אשר בהגדרתו אינו גדול, הוצף בעשרות מותגים, חלקם בינלאומיים וחלקם מקומיים עם ניחוחות חו"ל, כאשר כל מותג רואה את עצמו כאילו רק הוא יצא ממצרים והוא אינו משפיע על השוק, אולם כולם ביחד גרמו להצפה ענקית ולעודפי סחורה, אשר מוצאת את עצמה לכל פינה ולכל נקודת מכירה. מוצאים היום מוצרי חשמל קטנים בתחנות דלק, בסופרים ובמרכולים, ברשתות הפארם וכמובן בחנויות החשמל ורשתות עשה זאת בעצמך.
בקצב בזה נראה את מוצרי החשמל גם בחנויות הספרים, בבנקים ובחנויות ההלבשה בפעילות מסחרית כמו קנה ארבעה ספרים במאה וקבל מאוורר, או קנה שלוש חולצות וקבל מגהץ מתנה.
אין ספק שהשוק הוא שוק של קונים, אשר נהנה משלל מבצעים במחירים מגוחכים, אולם לא לעולם חוסן ואנו עומדים בפני קריסה של רשתות וחנויות חשמל ומנגד להתחזקות של החזקים, אשר ינצלו את המצב ויעלו לנו את המחירים.
לצערנו בעיקר ברגעים קשים אלה, נדמה שסוד החיים הטובים נמצא במילה - איזון. לא יותר מדי ולא פחות מדי. לא לייבא מאות מכולות של מוצרים אשר דומים אחד לשני ולא להציף את העיתונים בעשרות עמודי פרסום על מוצרים אלה, שהרי בסופו של דבר - הציבור הוא זה שמשלם הוצאות אלה.
חשמל שמח!
