כרוניקה של השבתת לימודים

בלילה שבין יום שבת לראשון אחזה את העיר באר-שבע תחושה שמזמן לא הורגשה; יש שיקראו לה פחד, יש שיקראו לה תחושת אי-ודאות, יש כאלו שיקראו לה אי-נוחות וכאלו שיקראו לה דיכאון ואכזבה מממשלה שאולי זנחה את הדרום לגורלו; התחושה הזאת נבעה מחידוש ירי הרקטות לכיוון העיר. כמו בעבר, כתוצאה מהירי החליט ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' להשבית את הלימודים, כחלק מהמשוואה שהוא קבע: לא לומדים כשיורים. רבים יטענו שזאת הייתה החלטה שגויה, שכן באותו היום לא נורו שוב רקטות לכיוון העיר ולכן זה היה יום מבוזבז; ויהיו כאלו שגם יטענו שיש מרחבים מוגנים בשטחי בתי הספר ולכן ניתן ואף רצוי לקיים לימודים ביום ירי כבכל יום רגיל, להתנהג כאילו שום דבר לא קרה ולהמשיך בשגרה. לדעתי האישית, טיעונים אלו לא מחזיקים, ובמאזן הכוחות של בעד ונגד השבתה, הבעד לוקח ובגדול, ממספר סיבות: 1) ניסיון העבר: בעבר היו בעיר באר שבע שתי פגיעות ישירות בבתי ספר - האחת בכיתת לימוד והשנייה באולם ספורט. השאלה שצריכה להישאל, מה היה קורה אם היו מתקיימים באותם הימים לימודים? מה היה קורה אם הכיתה הייתה מלאה באותו רגע? אם אולם הספורט היה מלא? 2) מיגון חלקי בלבד: לא כל מוסדות הלימוד בעיר ממגונים. לא ניתן להשבית חצי מהמערכת ולאפשר לחצי השני ללמוד כרגיל. 3) אפקט הפאניקה: מה לדעתכם יקרה בזמן אזעקה, כאשר 1,000-500 איש ואולי אף יותר מתחילים לרוץ בבהלה לכיוון המרחב המוגן, ממהרים להגיע אליו? התשובה היא די פשוטה: לא בטוח שכולם יספיקו להגיע, יכול להיות שחלק ייפגעו תוך כדי הניסיון להגיע למרחב המוגן (מדחיפות שייווצרו שלא בכוונה, מנפילות וכולי), התלמידים ייפגעו רק בגלל הפאניקה. 4) תגובה הולמת: במידה שאחרי ירי הלימודים בדרום היו מושבתים עד הודעה חדשה על-ידי כלל ראשי הרשויות (או לפחות רובם), תגובתה של הממשלה לירי הייתה אחרת ואולי ההרתעה והשקט האמיתי היו חוזרים לאזור ולישראל. נסכם בקצרה: אומנם לא היה ירי נוסף ביום ראשון ולכן יכול להיות שהיום היה "מבוזבז", אבל אם נסתכל על התמונה הכוללת, אם נבחן את הנושא בראייה אסטרטגית צרה ורחבה, עושה נכון ראש העיר שמשבית את הלימודים ועלינו לקוות שראשי רשויות יילכו בעקבותיו (חשוב לציין שראש עיריית אשדוד גם השבית את הלימודים באותו יום).