פרשה של תכנון לקוי והגשת תביעה כעבור זמן רב, נדונה בת"א 1043-02-11
ימית וידיד גמליאל נ' אורלי פישר, בית משפט השלום, חיפה, פסק דין מיום 7 לספטמבר 2012.
הפרשה הייתה כדלקמן: בשנת 2000 תוכנן ונבנה בניין שכלל תוספת קומת מגורים באחיהוד, ומדרגות אל הקומה העליונה. הנתבעת הייתה מתכננת השלד של הבניין. בעוד הבניין בעיקרו היה ונותר יציב, בחדר המדרגות נפערו במשך הזמן סדקים מדאיגים.
התובעים פנו את הנתבעת כדי שתטפל בבעיה, וזו הכינה תוכנית שיקום - תוכנית שגם בוצעה, אך שוב, לאחר גמר השיקום והוספת כלונסאות וקורה תומכת, כעבור שנים ספורות מהביצוע - הסדקים חזרו ואף החמירו.
התובעים פנו אליי כדי לבדוק במה אוכל לסייע בידם. בביקורי באתר בדיקתי העלתה כי מטעמי קונסטרוקציה אין דרך סבירה לשקם את המדרגות ואחת דינם - הריסה ובנייה מחדש. העלות נקבעה על-ידי בסך של כ-200,000 שקלים.
על סמך חוות דעתי המקצועית הוגשה תביעה נגד המתכננת שכן הסיבה לכשל היא תכנון שגוי. בית המשפט הסתייע במומחה ונקבע כי צריך להרוס את המדרגות ולבנות מחדש בסכום כפי שנתבע.
לאור טענת הנתבעת בית המשפט דן בנושא ההתיישנות ופסק כי העילה נתגלתה רק ביום בו הוצאה חוות דעתי, שכן עד לאותו יום - אומנם התובעים ראו את הסדקים, אך לא היו יכולים להבין את משמעויותיהם, ולכן העילה טרם נולדה. משהבינו, דרך המומחה שמינו, כי אין דרך שיקום, תבעו הריסה ובנייה מחדש. לא תיקוני סדקים הם תבעו - סדקים שלגביהם הייתה יכולה להישמע ואף להתקבל טענת התיישנות - אלא הריסה כללית ובנייה מחדש, בעקבות חוות דעת של מומחה.
להלן ציטוט מפסק הדין בעניין זה:
"בהתאם לאמור בפסיקה וכפי שהובהר לעיל, אין מועד הופעתם של הסדקים המועד לתחילתו של מרוץ ההתיישנות. הסדקים הינם רק סימפטום לנזק אשר הינו היפרדות חדר המדרגות מבניין המגורים, היפרדות אשר גרמה להפיכת חדר המדרגות למסוכן לשימוש. המדובר אפוא בנזק אשר התפתח בהדרגה לאורך השנים. הסימפטומים נעלמו מעין למשך שנים אחדות הודות לתיקון אשר בוצע בשנת 2003 והיקפו הממשי של הנזק התגלה אך ורק עם מתן חוות שעת של המומחה בן עזרא ומשם יש להחל את ספירת מרוץ ההתיישנות".
פסק דין זה הסתמך על פסקי דין רבים וביניהם ע"א 2242/02
אורה ואברהם אברהם נ' עדנאן רשאד ואח', בית המשפט העליון, פורסם במאגרי נבו ובפדאור.
עוד נפסק כי המהנדס המתכנן אחראי במסגרת הפיקוח העליון באופן אישי על יציבות הבניין בהיותו הממונה כמפקח פיקוח עליון. פיקוח עליון מוגדר בחוק התכנון והבניה ותקנותיו כפיקוח שנועד להבטיח את יציבות הבניין. הפיקוח העליון מוסדר בתקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), התשנ"ב-1992, ומחייב את מתכנן שלד הבניין להיות אחראי לכך גם כאשר הוא ממנה אחרים למטרת הביקורת באתר.
יש סבורים כי הפיקוח העליון הוא פיקוח מינימאלי. ובכן, מתוך עיון בתקנות דלעיל, מסיקים כי הפיקוח העליון הדרוש בהתאם לחוק הוא פיקוח ברמה כזו שאינה מאפשרת ביצוע והקמה של מבנים רעועים, מסוכנים, מטים לפול, ובכל מקרה יש אחראי כל אלה והוא המהנדס המתכנן את שלד הבניין שהוא גם אחראי על ביצוע הפיקוח העליון.
הנוהג לשמור תוכניות למשך 7 או 10 שנים - לא פוטר את המהנדס מאחריותו לבניינים שהוקפו בפיקוחו ועל-פי תוכניותיו, לפעמים גם כעבור 15 שנה ויותר, והיו דברים מעולם.
עוד יובהר כי אין שום קשר בין שכר הטרחה שהמהנדס מקבל לבין מידת האחריות המשליכה על מידת הנזק, וההמלצה לציבור המהנדסים כי יבטחו את משרדם ביטוח מקצועי וכי יגבו שכר טירחה ראוי המתחשב בכל המרכיבים של המקצוע.
