"זאת הישיבה האחרונה שלנו בתשע"ב וזאת הפעם הרביעית שה
ממשלה מציינת את תחילתה של שנה חדשה. זה כשלעצמו אירוע לא שגרתי בעשרות השנים האחרונות", פתח ביום א' ראש הממשלה את הישיבה השבועית עם שריו ומנה פעולה עיקרית אחת בכל חודש מחודשי השנה.
נו טוף, ביחסי ציבור הוא תמיד היה טוב. שכן הרשימה כללה מִחזורים של החלטות קודמות, או קביעות של אחרים ביחס ל
ישראל. הכרעה גדולה אחת קיבלה השנה ממשלת נתניהו והיא החזרת
גלעד שליט. כל השאר היו ההחלטות בסדר גודל בינוני או קטן. כפי שאמר, ההישג העיקרי של הממשלה הוא עצם קיומה.
לכאורה הוא בפסגה. בסיוון הרי הוכתר כ"מלך ביבי" ומחץ את קדימה, המפלגה שנולדה כדי לחסל אותו. אבל מה שנראה זוהר ומלהיב מרחוק מתברר כמתיש, אפור ומפרך מקרוב. להיות ראש ממשלה פירושו לנהל סדר יום גדוש לעייפה, עמוס מחויבויות, נימוסים וכיבודים, לקפוץ תזזיתית מנושא לנושא, להתמצא בהמון פרטים, להיזהר ממלכודות, לשמור באופן קפדני על מה שיוצא מהפה, להתעמת מרצון או מכפייה ולעתים לקבל הכרעות במהירות בתנאים לא תנאים. השגרה של נתניהו, כמו של קודמיו, מוסתרת ברובה מהציבור. לשכות ראשי הממשלה לדורותיהן חושפות את המנהיג למספר אירועים מצומצם מדי שבוע. בשונה למשל מהנשיא האמריקני שלוח הזמנים היומי שלו מתפרסם מדי יום, אצלנו הרוב עדיין מתנהל מאחורי דלתות משוריינות.
אבל בשבוע שעבר, אולי לרגל השנה המסתיימת, נתניהו ואנשיו אפשרו לקבוצת כתבים להתלוות אליהם ליום עבודה ולקבל הצצה לאופן שבו מתנהלת המדינה. בישראל כמו בישראל, מה שהתחיל כיום טקסי משעמם נגמר במפץ מול ארה"ב ו
אהוד ברק גם יחד. היום שנבחר הוא יום שלישי, פעמיים כי טוב. נתניהו פתח אותו בעשר וחצי, בפגישה בלשכה עם ידידו, ראש ממשלת בולגריה בויקו בוריסוב.
האחרון ניחן בגוף שרירי גבוה ומוצק, ומחזיק חגורה שחורה בקראטה. משעשע לראות אותו מאפיל על נתניהו, שבעצמו לא נראה דרדל'ה. אבל, חשוב יותר, לראש ממשלתנו חיבה מיוחדת למנהיגים אוהדים שאינם מבלבלים את המוח עם הבעיה הפלשתינית. למשל סטיב הארפר הקנדי או בוריסוב הבולגרי. כך, אחרי שיחה בארבע עיניים נפרדו השניים, אך לא לזמן ארוך. בוריסוב, שתואר בעבר ככבאי שהפך לראש ממשלה, פרש לענייניו. נתניהו יצא לבית הנשיא כדי לקבל עם פרס את משלחת הספורטאים הפראלימפיים ששבה מלונדון. סיפור הספורטאים הנכים נגע ללבו של נתניהו. הוא קיבל את המשלחת ערב יציאתה, עקב אחרי המשחקים בטלוויזיה, כולל משחקו של נעם גרשוני בשבת, וטרח לטלפן לכל מדליסט כמעט.
במפגש בבית הנשיא החזיר לגרשוני עדיליון עם הכיתוב 'אם אשכחך ירושלים'. גרשוני נתן אותו לנתניהו חודש קודם לכן. "לא שיערתי שתחזרו עם כל כך הרבה מדליות, וזה ריגש אותנו. אם תרצו אין זו אגדה. אתם רציתם והפכתם אגדה", אמר נתניהו וסיפר שבכה עם גרשוני בעת נגינת ההמנון בלונדון.