מכירים את השיר על השכן שלא ישן? ובכן, נדמה לי שבעיריית ראש העין מישהו החליט שכולנו נהפוך ל"שכן שלא ישן". ממש כמו במרתפי עינויים של השב"כ, שם מנסים למנוע שינה מאסירים על-ידי - בין היתר, השמעת קולות רועשים ומטרידים (שיטת עינויים ידועה) כך גם בראש העין המציאו פטנט בכדי למנוע מן התושבים שינה בלילות.
מדובר בקולות פיצוצים עוצמתיים ומחרידים, שמופיעים בלילות בתדירות של לפחות 3 פעמים בשבוע (ממש כמו תדירות סקס של זוג מהאידיאל של הסקסולוגית איריס בראון). נניח לרגע בצד את העובדה, שעד עצם היום הזה עיריית ראש העין אינה טורחת למסור לתושבים מידע שקוף באשר למקור קולות הנפץ המחרידים.
כל שנותר לנו, התושבים העשוקים והאומללים של העיר הזו, היא לשער השערות, כאשר ההשערה המסתברת ביותר היא המטווח הצה"לי בדלת ממול. כן, בסמוך לראש העין יש מטווח צה"לי. כשאלוהים רוצה מטאטא יורה. אבל כשצה"ל יורה, חוקי איכות הסביבה והחוק למניעת מפגעים הופכים למטאטא, ועוד כזה שנלקח מהשפם של חביתוש מ'רגע עם דודלי' מהתוכנית הזכורה (לטוב) מלפני 30 שנה בערך. אז הסיבה העיקרית, ככל הנראה, לקולות הנפץ המחרידים בלילות בראש העין זה לא ש"הגברים בוכים" בלילה, כמאמר שירו של זוהר ארגוב המנוח, זה שהחיילים יורים בלילה (והתושבים בוכים).
סיבה משוערת נוספת לקולות הנפץ בלילות בראש העין הם מסיבות עם זיקוקים, מאזור התעשיה הסמוך (כי הרי נורא שמח לחיות בראש העין אז חייבים לחגוג את זה ) או בכפר קאסם הסמוכה. סיבה משוערת שלישית לקולות הנפץ המחרידים בראש העין, היא עבודות הבניה שהעירייה מבצעת במרץ (באמצעות קבלנים). למי שלא יודע, בשנתיים שלוש האחרונות החליט משרד הבינוי והשיכון על שורה ארוכה של עבודות תשתית בראש העין - סלילת כביש מספר 10, עבודות תשתית באזור הרכבת והמעיינות בפארק אפק, בניית קאונטרי ליד שכונת נווה אפק, וכמובן, בניית אלפי יחידות דיור בסמוך לשכונות גבעת טל ונווה אפק.
הבעיה היא, שבדיוק כמו שקשה לעשות החלקה יפנית להומלס עם ראסטות ארוכות שלא חפף את השיער שלוש שנים, הוא הדין בגבעות הסלעיות והטרשיות של ראש העין. בכדי לבנות עליהן צריך לפוצץ את הסלעים, ואיך מפוצצים את הסלעים? נכון, כל רמבו קטן יודע, עם מכונות פיצוץ סלעים, שעל הדרך עושות קולות מאד מאד רועשים.
ירי קולני ומחריד, כזה שמחורר את עור התוף. לא, ראש העיר
משה סיני, אין צורך שתיטול בידך הענוגה מקדחה ותקדח לנו באוזן. המטווח הצה"לי בסמוך לראש העין + עבודות הבינוי של השכונות החדשות + ירי זיקוקים מאזור התעשיה "לב
הארץ" מחוררים את האוזן שלנו הרבה יותר טוב מהמקדחה הכי חדישה מאזור התעשיה "לב הארץ". אז באמת אין צורך שתטרח ותבוא עד הלום האוזן שלנו עם מקדחה, כדי לחורר לכל אחד מתשבי ראש העין את האוזן באופן אישי.
שורת המחדלים של ראש העיר משה סיני בשמירה על איכות החיים של התושבים- היא שוות ערך ל-70 מקדחות באוזן. ובזה ראש העיר הצטיין, בלקדוח לנו באוזן, בין אם באופן אקטיבי (קידום בניית השכונות החדשות) ובין אם באופן פאסיבי - אי פיקוח על מטרדי רעש בעיר.
לידיעה כללית רפואית, חשיפה לרעש של ירי בעוצמות מחרידות כאלו, גם במשך מספר שניות בודד, יכולה לגרום נזק בלתי הפיך לשמיעה. לאוזן. טנטון, היפראקוזיס, ירידה בשמיעה, וכל הצרות האלו שעוד עשור או שניים כל תושב ראש העין יכיר, כי קולות הירי השיטתיים עושים את שלהם.
ללמוד מראש העיר של חולון
לכאורה, ראש עיר שדואג לתושבים שלו היה עושה משהו נגד קולות הירי.
כמו לנהוג בשקיפות ולספר לתושבים בדיוק מה מקור הרעש. אבל לא, לשיטת משה סיני, ראש העיר של ראש העין, הציבור מטומטם, אולי נעשה אותו חרש. חרש ממש כמו העירייה שאטומה לתלונות התושבים שלה. עד עצם היום הזה העירייה לא טרחה להסביר לתושבים מהו מקור הרעש. שלא לדבר על לעשות משהו נגד הרעש השיטתי הזה. תשאלו מה. אז כמו המורה שאומרת לילד החצוף שילמד מ"יוסי, שמתנהג כל כך יפה", הייתי מציעה למר משה סיני, ראש עיריית ראש העין, ללמוד מ
ראש עירית חולון או ראש עיריית נהריה שמתנהגים כל כך יפה לתושבים שלהם:
ראש עיריית חולון עתר לבג"ץ בשם התושבים כאשר מטרדי הרעש מנמל התעופה בן-גוריון עלו על סף סבילות הדציבלים של התושבים: כלומר ראש עיריית חולון ראה עצמו שליח ציבור אמיתי, ולא הפקיר את התושבים לבזבוז כספים על מאבקים משפטיים ועורכי דין,
ראש עיריית חולון עתר לבג"ץ בעצמו בשם התושבים נגד מטרדי הרעש מנמל התעופה בן-גוריון, מתוך הבנה שההוצאה המשפטית הכבדה של עתירה כזו צריכה ליפול על ה"כיס העמוק", על גוף חזק כגון העירייה, ולא על תושבים שבקושי שורדים כלכלית ובטח לא צריכים לממן הליכים משפטיים יקרים.
גם ראש עיריית נהריה נקט אחריות דומה כאשר הגיש עתירה, בשם התושבים, למיגור מטרדי האסבסט. כלומר בפנינו
שתי דוגמאות לראשי ערים שהתגייסו בשם תושבי אותן ערים, לצורך מיגור מטרדי הרעש בעירם.
לו סניור משה סיני, ראש עיריית ראש העין היה נוהג באותה הגינות שלאור אמות המידה שלה נהגו ראש עיריית חולון/נהריה, הוא היה טורח לברר את מקור הרעש, והיה עומד על הרגליים האחוריות (אל מול הגורמים מייצרי מטרדי הרעש) עד שהרעש היה מפסיק.
ללא מתן הסבר לתושבים
בפועל, כ 3 פעמים בשבוע בממוצע, תושבי ראש העין חשופים לקולות נפץ מחרידים. על-פי חוק העירייה חייבת שקיפות כלפי התושבים, כלומר העירייה חייבת לתושבים את המידע המינימלי לגבי הגורם המדויק למטרד הרעש, משהו שהיה מאפשר לתושבים לפעול (וזאת בהנחה שהעירייה אינה פועלת, ראה ערך עיריית חולון או נהריה).
למעשה, הגם שקולות הירי והנפץ פוקדים את העיר כמעט כל לילה, זה מספר חודשים, העירייה משולה לשלושת הקופים שלא שמעו, לא ידעו, ולא ראו.
השומר תושבי העיר אנוכי?, שואל מר משה סיני את אלוהי איכות הסביבה: מבחינתו של ראש העיר, הזכות של תושבי העיר לאיכות סביבה יכולה ללכת לחפש מי ינענע אותה.
העירייה לא תטרח למסור לתושבים מידע מדויק באשר למקור הרעש, לא שכן למגר אותו. אם מקור הרעש הוא במטווח הצה"לי, מדוע לא תפנה העירייה לשלטונות הצבא ותדרוש העברת המטווח לנגב, לדוגמא? כי לעיריית ראש העין לא ממש אכפת מאיכות החיים של התושבים. אם מקור הרעש הוא בעבודות בניה בלילות של השכונות החדשות, למה שהעירייה לא תורה לקבלנים לחדול? זה בולמוס הארנונה, טמבל, הרי ככל שהשכונות החדשות תיבננה מהר יותר, כך ישולם יותר מוהר למולך הארנונה ולתקציב העירייה המאיים להתפקע מעודף שומנים.
אז אם מקור הרעש הוא עבודות בנייה בלילות לזירוז והאצה של בניית השכונות החדשות, בטח שאין לעירייה כל אינטרס להורות על הפסקת העבודה בלילות. מהי בריאות התושבים לעומת זרם צונאמי הארנונה שצפוי כאן? ואם מקור הרעש הוא בזיקוקים מאזור התעשיה לב הארץ, אני מניחה שיש איזושהיא סיבה שבשלה לעירייה אין אינטרס לחסל את מוקד הרעש.
עובדה שמטרד הרעש הזה אינו מחוסל. מבחינת העירייה בריאות התושבים היא הפקר, הידיעה שעוצמות רעש כאלו יכולות לגרום ל
ירידת שמיעה/אובדן שמיעה או טיניטוס קבוע/פגיעה בלתי הפיכה באוזן התיכונה, לא ממש מזיזה לעירייה. העיקר שהארנונה תזרום לפה, והעיקר שפרנסי העיר יעסקו בפרויקטים פלצניים חסרי תוחלת וראותניים (פיסול סביבתי שממילא בני הנוער הורסים ומשחיתים)
במקום בשמירה אקטיבית על איכות הסביבה).
באופן אבסורדי, התושב הנורמטיבי שמחפש קצת שקט ואיכות חיים (מה זה?) אינו יכול להצביע על המקור המדויק של מטרד הרעש, כי העירייה אינה עושה את עבודתה, ממש כמו הכלב שאכל את העוגה בשלמותה, ואחר כך חירבן את חלקה על השטיח, אבל מסתתר עם זנב בין הרגליים מתחת לשולחן כי "אין לו מושג מי בלס את העוגה ושילשל אחר כך על השטיח": כך גם עיריית ראש העין;
נניח לרגע בצד את העובדה שאם למישהו יש את מלוא המשאבים לברר את המקור המדויק של הרעש המחריד הזה, שלא לדבר על לפעול נגדו,
הרי זו העירייה. כשיש מטרד רעש - לרשות העירייה עומד רכב סיור והיא יכולה לסייר ולהתחקות אחר מטרד הרעש. במקרה של פיצוצי הירי המחרידים העירייה אפילו לא עושה קולות של מתאמצת, ואפילו לא טורחת לשלוח רכב סיור בכדי להתחקות אחר מקור הרעש. זה רק מוביל למסקנה כי העירייה סותמת אוזניה לנוכח מטרד הרעש הזה, משום שהיא יודעת את מקורו, אבל זה ממש לא מזיז לה, ואין לה שום כוונה לפעול נגד מקור הרעש.
העירייה עוברת על חוק
התשובה שניתנת במוקד מתאימה למדינת עולם שלישי "העניין טופל". איך בדיוק טופל? הרי התושבים חשופים לקולות ירי מזעזעים מספר פעמים בשבוע. בכל שעה, בלילה, בעוצמות שיכולות להפוך את עור התוף שלנו לקלף למגילות הגנוזות, למקרה שחסרות איזה כמה מגילות גנוזות.
הנזקים שנגרמים לשמיעה ולאוזן התיכונה מעצם החשיפה לרעשים מחרידים כאלו הם בלתי הפיכים. לעיריית ראש העין אין את ההגינות המינימלית להעמיד פנים אפילו שהיא מטפלת בזה. בלי כל בושה קולות הנפץ ממשיכים אך העירייה טוענת שהעניין "טופל".
מבחינת החוק, חוק חופש המידע,
רשות עירונית חייבת למסור מידע על מטרדי רעש שבשטחה. מבחינת החוק למניעת מטרדים, רשות שאינה מפקחת כיאות על מטרדי רעש בשטחה, כולל בשטחים הסמוכים לה,
דינה כדין מייצר מטרד הרעש. במילים אחרות, עיריית ראש העין שאינה מוסרת מידע מדויק אודות מטרד הרעש השיטתי הזה, כל לילה, ואינה מטפלת בו,
עוברת על החוק, מפרה חובה חקוקה, ומי שעור התוף שלו נקרע חזק מספיק עד כדי פגיעה בשמיעה ונזק בריאותי, רשאי זכאי ולמעשה חיייב
להגיש תביעה נזיקית נגד העירייה (וברשומה הבאה אתן קצת מידע משפטי שמסביר מכוח אלו סעיפי חוק ופסקי דין ניתן לעשות את זה, כמידע משפטי כללי, לא כיעוץ);
כי אם אנו, התושבים האומללים, לא יכולים לישון בלילות, הגיע הזמן שלא נהיה לבד באינסוניה הזו, ואולי מישהו שם למעלה ברשות המוניציפלית הרשלנית הזו צריך לא לישון בלילה, לא בגלל שחלילה אכפת לו מהתושבים, אלא משום שהתושבים החליטו להגיש כנגדו תביעה נזיקית; תביעה נגד הרשות היא מוצא אחרון, לאחר שעשרות פניות לא ממש מועילות. אבל לאור התנהלותה הקלוקלת של העירייה,
שהפכה חרשת לתלונות התושבים (נו, מה אתם רוצים, קולות הנפץ הפכו את העירייה לחרשת, ככל הנראה),
נדמה שרק הגשת תביעה כנגד העירייה בבית המשפט תתגבר על הרעש המחריד של קולות הנפץ, ותגרום למישהו שם למעלה להפסיק להתחרש, ולהפסיק לאטום את אוזניו לצרכי התושבים.
