ב-28 לספטמבר 2012 צוין יום הכלבת הבינלאומי, שמטרתו הייתה לעורר את המודעות למחלה הקשה והתגוננות מפניה. רק במהלך חודש ספטמבר האחרון נפטר ישראלי ששהה במזרח הרחוק והיה נגוע במחלה, שאובחנה, כנראה באיחור.
מחלת הכלבת הינה מחלה ויראלית קטלנית, המועברת לאדם בנשיכת בעל-חיים נגוע וכי המחלה נחשבת כחשוכת מרפא. מרגע שמופיעים סימנים קליניים של מחלת הכלבת, התוצאה תהיה מות החולה. בעולם ידועים מספר מקרים בודדים, בהם החלים החולה לאחר טיפול אינטנסיבי, כאשר כל מקרי ההחלמה, היו של אנשים שננשכו על-ידי עטלפים. בעולם מתים מדי יום מעל 100 בני-אדם מכלבת, בעיקר בהודו ובמזרח. בישראל, בשנות ה-50, מתו ממחלת הכלבת מעל 20 בני-אדם. מאז, הונהג חיסון חובה לכלבים ומספר המתים ירד לבודדים, מאז שנות ה-60.
בעוד שלמחלה אין תרופה, הרי שקיים חיסון הנחשב ליעיל. במקרה של נשיכת אדם על-ידי בעל-חיים חולה בכלבת, קיים פרוטוקול חיסונים, שכאשר הוא ניתן בימים הראשונים שלאחר הנשיכה, טרום הופעת סימנים קליניים, סיכויי ההחלמה גבוהים מאוד.
בישראל, בעבר, רוב מקרי הכלבת אירעו כתוצאה מנשיכות תנים ושועלים. בשנים האחרונות, עיקר ההדבקה היא מכלבים משוטטים בצפון הארץ, כנראה כלבים שחדרו לארץ מלבנון ומסוריה. בישראל, קיים חיסון חובה כנגד כלבת בכלבים. החיסון ניתן לכל כלב החל מגיל שלושה חודשים (בתוספת שבב) וזריקת דחף ניתנת לכלב כל שנה, במשך כל ימי חיי הכלב. בחתולים החיסון אינו חובה, אך מומלץ.
עיקר ההדבקה מתבצעת בזמן נשיכה. הוירוס נודד למוח על-גבי תאי עצב, גורם לשינוי התנהגותי (תוקפנות, ריור, פחד ממים, ועוד), מגיע לבלוטות הרוק ושילוב של כלב תוקפן שהוירוס מצוי בבלוטות הרוק שלו, גורם להדבקה במקרה של נשיכה.
חשוב לציין, כי לעיתים כלבים הלוקים בכלבת, אינם מראים סימני תוקפנות, אך קיימים סימנים עצביים כגון: הטיית ראש לכוון אחד וכדומה. ככלל, בכל מקרה מוות של בעל-החיים המראה סימנים עצביים, יש לחשוד בכלבת ולדווח לוטרינר.
להלן מספר צעדים להקטנת סכנת ההדבקות במחלה:
- יש להקפיד על חיסון שנתי של הכלבים החל מגיל שלושה חודשים;
- יש להתרחק מכלבים משוטטים, תנים ושועלים. במידה ומאמצים כלב משוטט, יש להביאו מיידית לבדיקת וטרינר. בשום מקרה אין להתקרב לכלב זר הנראה חולה או תוקפן ויש לדווח עליו לרופא הרשותי;
- במידה וכלביכם ננשך, יש לחטא מיידית את מקום הנשיכה, לדווח מייד לוטרינר ולנסות לזהות את הכלב הנושך;
- במידה ואדם ננשך על-ידי כל בעל-חיים שהוא (או חשוד שננשך), חשוב לחטא מיידית את מקום הנשיכה במים וסבון ולדווח לרופא המשפחה מיידית וכן ללשכת הבריאות ולוטרינר הרשותי.
הקפדה על הנ"ל, תקטין את סכנת החשיפה לכלבת.
