טכנולוגיות חדשות וטרנדים לוהטים נהפכים מהר מאוד ליעד מועדף למחקרים, לתחזיות ולשאר רכיבים סטטיסטיים. מהמשרדים הסטריליים של מכוני מחקר מסחריים ועד למגדלי השן הטחובים של האקדמיה, מנסים מאות סוקרים וחוקרים בכל רגע נתון לחצוב תובנות, מסקנות וכמובן כותרות שרוכבות על הגל. עם בסיס סטטיסטי של מאות מיליוני משתמשים והשפעות חברתיות וכלכליות חובקות עולם וחוצות מגזרים, שני ספקי הנתונים התורנים הם הרשתות החברתיות (בעיקר פייסבוק) ותחום התקשורת הסלולרית.
המכנה המשותף לרוב המחקרים האלה - אקדמיים או שיווקיים/מסחריים - הוא העובדה שהם מציגים מידע חלקי, לעתים מוטה, שמציג תמונה שרלוונטית לרגע נתון באזור נתון. כדי להגיע לקהל רחב יותר של לקוחות שיהיו מעוניינים לרכוש את הסקר המלא (ולשלם תמורת הזכות לעיין בכל 350 העמודים שהוא מחזיק) נוטים החוקרים והסוקרים לפרסם הודעות יחסי ציבור עם תמצית הדוח. וכדי לזכות בכותרות באתרי חדשות, בבלוגים וברשתות החברתיות הם נזקקים לכותרות מושכות, על גבול הסנסציה, שבמקרים רבים לוכדות את העין ומסיטות את תשומת הלב מהפרטים החשובים באמת.
הנה כמה דוגמאות למלכודות תשומת לב כאלה:
נשים אוהבות ווינדו שופינג
בחברת המחקר קומסקור עוקבים אחרי הרגלי הגלישה של צרכני הדיגיטל בעולם בכלל, אבל בעיקר אחרי הצרכנים האמריקנים. יותר מ-100 מיליון אמריקנים מחזיקים בסמארטפון, וקומסקור חישבה ומצאה שארבעה מכל חמישה מהם גולשים באמצעות המכשיר לאתרי קניות. אחרי שאנשי המחקר סיכמו את מספר הדקות שכלל הצרכנים האמריקנים מבלים בגלישה סלולרית, הם גילו שנשים מנצלות טוב יותר את הסמארטפונים שלהן לגלישה באתרי מסחר. 56.1% מכלל דקות הגלישה לאתרי מסחר נזקפו לזכות נשים.
מכיוון שהמחקר לא נגע בנקודות עקרוניות יותר, כמו כמה מהגולשים סוגרים לבסוף דיל או כמה כסף הם מוציאים על קניות באמצעות המכשיר, אפשר להסיק ממנו מסקנה אחת בלבד: נשים אוהבות לשוטט בקניונים. אם הן קונות או לא - זאת כבר שאלה אחרת. העיקר שגם בעולם הדיגיטלי הן אוהבות לעשות ווינדו שופינג.
רשתות חברתיות לא תורמות לקניות ברשת
חברת מחקר בינלאומית אחרת, פורסטר, יצאה ובדקה באפריל במשך שבועיים 77 אלף עסקות מקוונות. תוצאות המחקר היו מובהקות: פחות מ-1% מכלל העסקות התחילו ברשתות החברתיות. המסקנה חד-משמעית לא פחות - רשתות חברתיות אינן אפקטיביות להנעת קניות באינטרנט. בראש רשימת הכלים הדיגיטליים שמושכים צרכנים נמצאים אתרי החברות עצמן שדרכם מתבצעות הרכישות, ולאחריהם מנועי חיפוש (בין אם מדובר בתוצאות חיפוש אורגניות או בתשלום). אבל בתחתית הרשימה נמצאות הרשתות החברתיות, בעיקר פייסבוק ופינטרסט, שהצליחו לחולל פחות מ-1% מכלל העסקות המקוונות בתקופה שנבדקה.
בפורסטר טוענים כי ייתכן שהפוטנציאל של הכלי הזה עדיין לא מנוצל, ושכדי לבחון את ההשפעה של הרשתות החברתיות נדרשת תקופה ארוכה יותר לדיפוזיה של המידע מעמודי החברות אל ארנקיהם של הקונים. אלא שהנקודה החשובה ביותר מוצנעת בתחתית הדיווח: הסקר הספציפי בחן רק עסקות של חברות גדולות ותאגידי ענק והתעלם מההשפעה העצומה שיש לרשתות החברתיות על הכנסותיהם של העסקים הקטנים.
"סקסטינג" גורם למחלות מין
כן. עד כמה שזה נשמע מפתיע, מתוצאות של מחקר שמפרסמת האקדמיה האמריקנית לרופאי ילדים עולה כי בני עשרה ששולחים זה לזה הודעות סמס בעלות תוכן מיני או תמונות סקסיות של עצמם (sexting) עלולים להיות פגיעים יותר למחלות מין. החוקרים בדקו 2,000 תלמידי בית ספר בגילי 9-12 ומצאו ש-15% מהנשאלים שלחו או קיבלו הודעות סקסטינג ו-50% מכלל הנשאלים מכירים מישהו שיצר או קיבל תכנים מיניים בסלולרי. החוקרים היו זקוקים לתוצאות האלה כדי להגיע למסקנה המרעישה שסקסטינג מעיד על פתיחות מינית אצל בני הנוער, שמובילה למתירנות בקיום יחסי מין, שעלולה לגרום למחלות מין.
למה לנתק קשר עם האקס בפייסבוק
הפסיכולוגית הבריטית טארה סי. מרשל סקרה 464 מטופלים (בעיקר נשים בתחילת שנות ה-20 לחייהן) על פעילותם בפייסבוק, ובעיקר על השיקום הנפשי שלהם לאחר פרידה מבן זוג. מתשובות המטופלים על השאלה "באיזו תדירות אתם בודקים את העמוד של בן הזוג לשעבר שלכם" עלתה המסקנה כי חברות בפייסבוק עם האקס מעוררת כעס, ייאוש ותסכול, ומעכבת את ההתפתחות האישית.
אבל מרשל לא מציעה למטופלים שלה לבטל את החברות בפייסבוק עם אקסים מיתולוגיים. מדוע? מכיוון שהיא גילתה שחוסר היכולת לעקוב אחרי אקסים יוצר ענן של מסתורין סביב מעשיהם. עם מי הם יוצאים עכשיו? היכן הם מבלים? האם הם סובלים מהפרידה, או דווקא מאושרים יותר? כנראה שמלכוד הפייסבוק הגדול אינו שונה מהחיים ללא רשת חברתית.
אייפד משפר את חיי המין
החוקרים לא מחפשים רק בעיות, סטיות ואיומים מצד הסמארטפונים והרשתות החברתיות. יש סוציולוגים, כמו פרופ' ג'רום בונאפיט מאוניברסיטת בורדו, שמאירים דווקא את הצדדים החיוביים של הכלים הדיגיטליים. מסקר שערך בשתי קבוצות שונות - 500 אמריקנים ו-500 צרפתים - עולה מתאם מובהק בין כמות שעות השימוש באייפד בין כותלי הבית לבין עוצמת הקשר הזוגי. בונאפיט מצא שככל שעולה זמן השימוש באייפד על-ידי אחד מבני הזוג, או שניהם, כך עולה התכיפות שבה בני הזוג מקיימים יחסי מין.
מהנתונים עולה ש-44.5% מהזוגות שמקיימים יחסי מין לפחות ארבע פעמים בשבוע משתמשים באייפד יותר מ-30 שעות בשבוע (שני בני הזוג במצטבר), לעומת 28% מהמקיימים יחסים שלוש פעמים בשבוע שמשתמשים באייפד עד 20 שעות בשבוע ו-11.5% מהפעילים מינית פעמיים בשבוע שצורכים אייפד חמש-עשר שעות בשבוע. הבעיה במחקר הזה היא שהפסיכולוג הצרפתי לא מציין בדיווח שלו אם בדק אילו תכנים צרכו בני הזוג באמצעות הטאבלט ואם לצפייה בתכנים בעלי אופי מיני, למשל, הייתה השפעה על המגמה הכללית.
אחד מכל חמישה מחקרים מומצא
אזהרה: גם הטכנומניאקים התקנאו במבול המחקרים והחליטו להמציא סקר כלשהו ולשלב אותו בין שלל המובאות שמתגלגלות ברשת. ולכן, שתלנו אייטם מופרך אחד בין חמשת המחקרים שמתפרסמים בעמוד זה. נסו לנחש איזה מבין החמישה לא היה ולא נברא, אבל בכל זאת היינו שמחים אילו היה מתפרסם באמת.