בכל דור ודור קמים עוזבים ומאיימים, נוטשים את המערכה כשנעשה קשה, כאשר מתחילים להזיע, מתחילים להפריע ולא רואים את האור בקצה השני. אז, ורק אז, מתחיל המבחן האמיתי לפטריוטיות, לאהבת המולדת, למאבק למענה, לטובתה ולשגשוגה.
מאז הקמת המדינה היו כאלה שברחו, שאיימו, עזבו, חלקם מרצונם החופשי, חלקם על-ידי הורים עשירים, כדי להרחיקם מסכנה, ממאבקים ומתרומה למדינה. התופעה ידועה מאז מלחמת השחרור ועד ימינו, ולמרות הכל המדינה שרדה, שוחררה, שגשגה והגיעה להישגים, שמעטים יודעים להעריך ולכבד. ההיסטוריה, כך נקווה, לא תעשה עוול למדינה שקמה מחורבות, מאודים עשנים, קיבצה גלויות למדבר שממה והפכה אותה למדינה מתקדמת, משגשגת, פורחת ובוטחת.
שלא תהיה אי-הבנה בהבנת הנקרא - נעשו הרבה טעויות, עדיין נעשות, יש שכבות חלשות שחובה לחזקן, יש לתקן עיוותים, בנטל, בשכר, בדיור והרשימה לא סגורה. אך כל זאת, יש לעשות מבפנים, בצורה חוקית, מסודרת, מתורבתת, עם היגיון ורצוי גם עם רעיון.
יחזרו לישראל עם הזנב בין הרגליים
אם משאת-נפשם של צעירים ממורמרים לעבוד בהובלות בארה"ב, אז שיבושם להם. אם בא להם להיות רוכלים בקניונים ביפן, בקנדה או בארצות רחוקות אחרות, שינסו זאת. רובם יחזרו עם הזנב בין הרגליים בשלב זה או אחר.
רבין ז"ל קרא להם "נפולת של נמושות". לדעתי הוא הגזים. יש ביניהם, גם כיום, נמושות, אך יש גם חלק קטן שהצליח, הסתדר, התחתן, אפילו התבולל. יש כאלה שמכים על חטא. יש כאלה שעוד יעשו זאת בעתיד ויש גם, צריך להודות בהגינות, שהצליחו בגולה יותר מאשר בארץ. זאת תופעה בריאה, של מדינה חופשית, שאזרחיה מצליחים גם מחוצה לה, וכל זמן ששומרים על זיקה חיובית לארץ, הם רק יכולים להועיל, לעומת אלה שרק מזיקים למדינה ולתדמיתה, בהתנהגותם, בדעותיהם ובמעשיהם.
להזכיר לציבור, שכבר היו בעבר דמויות שזרקו הצהרות בשעת משבר בנוסח: "גנבו לנו את
הארץ", "אין לי מה לחפש פה", וכולי. אז לא צריך להיבהל ולא לרפות ידיים ולא להצטער או לבכות על העוזבים והמאיימים. מי שחושב ומאמין שבארצות אחרות הכסף גדל על העצים, הביטחון האישי טוב יותר, אין אנטישמיות ואין סכנה לעתיד הילדים כולל התבוללות - שיעזוב, לא נבכה עליו.
לא ארץ זבת חלב ודבש, אבל...
על אלה שרוצים להיאבק ולתקן מבפנים לזכור ולהביט מה קורה באירופה מבחינה כלכלית, ללמוד ולשמור על פרופורציות. יוון, ספרד, פורטוגל, אירלנד ואנגליה - כולן בקשיים כלכליים. האבטלה גואה ומחפשים פתרונות, שעדיין לא נראים באופק. בארה"ב, לקראת הבחירות, הנושא המרכזי הוא הכלכלה ובעיות הפנים. הנשיא
ברק אובמה הודה שלא הצליח מבחינה כלכלית כפי שתכנן והנשיאות תעלה ותיפול על נושא זה.
ישראל, בינתיים, נראית כספינה יציבה למדי בים המשבר הכלכלי. מספר היוצאים לחו"ל בחגים לא ירד משנים קודמות. החניונים בערים ובפריפריות מלאים סביב מרכזי הקניות, ובתי המלון וההארחה לחגים מלאים. אז אומנם לא ארץ חלב ודבש, אבל גם לא צריך להתבכיין יתר על המידה.
