דגל לשמחת תורה על-פי הידוע לנו החל את הופעתו הראשונה במאה השבע עשרה בקהילות אשכנז אשר באירופה , את הדגל הכינו בבית לשם נתינתו לילדים שהלכו עם הוריהם לבתי הכנסת לשם הנפתו בזמן הוצאת ספר התורה מארון ספרי הקודש, וכן בזמן הריקוד עם ספר התורה ביום שמחת התורה.
הדגל מונף מאז בשמחת תורה וכן במוצאי שמחת תורה ובהקפות השניות . הנוהג אשר יצא מקהילות אשכנז מכוון כך שהילדים מכינים את הדגל ביחד עם הוריהם ומציירים עליו ציורים שונים מהתורה. הדגל היה מעוטר ומקושט תמיד בשלל צבעים וסרטי קישוט שונים עליו, המהדרין רשמו על הדגל פסוקים שונים מהתורה.
בקהילות אשכנז נוצרה מסורת של העברת הדגלים שנוצרו מדור לדור כך נוצרו אוספי דגלים עצומים אצל משפחות יהודיות רבות מקהילות אשכנז.
מה ציירו בדרך כלל על הדגלים?
על הדגלים ציירו בדרך כלל את סמלי היהדות, כמו-כן נכתבו עליהם פסוקים שונים מהתורה, עם הקמת מדינת ישראל הדגלים קבלו צביון מעט שונה והוספו עליו ציורים של סמל המדינה, סמלים ציוניים ואף סמלים לאומיים. נוהג זה השתרש אצל הקהילות היהודיות הציוניות ולא אצל הקהילות החרדיות אשר במדינת ישראל.
מרבית הדגלים העתיקים לא השתמרו מכיוון שהיו עשויים מגזרי נייר או מנייר פשוט שלא השתמר זמן רב. מהמאה התשע עשרה הדגלים הודפסו בבתי הדפוס אך גם מהתקופות הללו לא השתמרו דגלים רבים.
אני מגיש כאן שני ציורים של דגלי שמחת תורה לשם צביעה ליצירת וחידוש עניין במסורת יפה זאת לילדי ישראל, הדגלים לצביעה הוכנו על-ידי הציירת אהובה קליין. כמו-כן מצורף צילום משנות החמישים שבו אני מצולם עם אמא שלי בבית הכנסת. אני נמצא בצידו השמאלי של הצילום.
