לפריימריז יצאנו

למקומות 2 עד 10, מחיר הכניסה הוא לפחות 30 אלף קולות. מדובר בכורסאות מרווחות, בסבירות גבוהה ליד שולחן הממשלה. ראש הממשלה, כבר אמרנו, לא חייב להתחשב בתוצאות הפריימריז - אבל הוא מבין שמדובר במחלקת VIP. לרוב, רק אם הוא רוחש לח"כ שנבחר לעשירייה ראשונה טינה מיוחדת הוא לא ימנה אותו לשר בממשלה. המועמדים הוודאים להיכנס למחלקה זו הם השרים המכהנים גדעון סער, גלעד ארדן, סילבן שלום, ישראל כ"ץ ובוגי יעלון. חמישה בסך הכול. גם יו"ר הכנסת רובי ריבלין וחיים כץ שעשוי להגדיל את כוחו משמעותית בכנסת הבאה. אגב, קיימת ברית בין השניים - רובי ריבלין נהנה גם מפופולריות רחבה וגם מתמיכתו של חיים כץ. שילוב מבטיח. גדעון סער, שנבחר בפעם הקודמת למקום הראשון ברשימה, שמר על עמדותיו כשהוא מחובר גם לקבוצות הימין בקרב המתפקדים דוגמת "הליכוד שלי" של יוסי דגן. מצבו היה טוב עוד יותר אילו הספיק להשלים סופית את הפיכתה של מכללת אריאל לאוניברסיטה. נוכח העימות המתוקשר בין נתניהו לברק, יעלון חוזר למשבצת המועמד לשר הביטחון. גם לארדן צפוי שדרוג בממשלה הבאה. לישראל כ"ץ תשתית חזקה בשטח בשילוב עם הברית עם חיים כץ. סילבן שלום, לאחר פרישתו של כחלון, הוא המועמד היחיד שמייצג זהות מזרחית עם תדמית חברתית. הפעם נתניהו יתקשה לתת לו שוב תיק זניח, אף ששלום (בדומה לכחלון) סגר ברית עם פייגלין. זו הרשימה המשוערת, לא משנה הסדר. ליתר דיוק הסדר אולי משנה, אבל קשה לצפות אותו מראש. כך או אחרת, כנראה כך תיראה הצמרת של הליכוד בכנסת הבאה. המקום העשירי שמור לאישה. לא מדובר בשריון אלא בהבטחת ייצוג. זה נשמע אותו דבר אבל קיים הבדל. הבטחת ייצוג משמעותה שבעשירייה הראשונה חייבת להיות לפחות אישה אחת. לא נבחרה אישה, היא מוקפצת למקום העשירי. אם נבחרה אישה למקום לפני העשירי, המקום העשירי חוזר למאגר הכללי. כל זה משאיר מקום פנוי אחד - כנראה התשיעי. מישהו מהח"כים הצעירים עשוי להפתיע. או אולי השר יולי אדלשטיין שהוא דמות די מוסכמת. פריימריז הם סוג של תוכנית הישרדות. קשה לדעת מראש מה יהיה הסוף. הכוכבים מבחוץ שלעתים תופסים מקומות במחלקה נוהרים הפעם למפלגות אחרות. לא בגלל שהליכוד בירידה, אלא בגלל הצפיפות הכמעט בלתי נסבלת באוטובוס. אין כניסה. המקומות תפוסים.

במקומות 11 עד 21 אין כורסאות, אלא כסאות. אומנם ראש הממשלה עשוי למנות לשר גם נוסעים מהמחלקה הזאת. אחרים - לא בטוח שכולם - יתמנו לסגני שרים ולראשי ועדות, בהתאם לחלוקת העוגה הקואליציונית. מחיר הכניסה המשוער - לפחות 15 אלף קולות. אישה אחת לפחות חייבת להיבחר עד המקום ה-20, על-פי הכללים של הבטחת ייצוג. גם כאן הצפיפות רבה. 26 ח"כים - לא כולל ראש הממשלה - כיהנו בכנסת היוצאת. יוסי פלד יצא. משה כחלון פרש. לאללי אדמסו שהושבע במקום יוסי פלד ביומה האחרון של הכנסת אין שום סיכוי להיכנס לרשימה הארצית. לעומת זאת נכנסים למרוץ שחקנים נוספים. צחי הנגבי, משה פייגלין (לאו-דווקא חדש אך טרם נכנס לכנסת) ואולי גם עוזי דיין שטרם החליט. אבי דיכטר טרם הודיע אם יתמודד לרשימה הארצית או ירוץ במחוזות. ראש חוג הפרופסורים לחוסן מדיני גבי אביטל עובד קשה בשטח זה ארבע שנים, מאז הבחירות הקודמות. אפי איתם טרם הודיע על החלטתו אבל סיכוייו לא טובים. גם בני בגין טרם קיבל החלטה. נתניהו לוחץ עליו שירוץ. לדיכטר סיכויים קלושים לתפוס מקום. אשר לצחי הנגבי, ההנחה הרווחת היא שיתברג בסוף העשירייה השנייה. מחד-גיסא, יש לו קשרים בשטח. הוא נתפס כקדוש מעונה שסבל בגלל הנאמנות לחברים. הנגבי במשך כל השנים עשה עבודת נמלים כשהוא שומר על כל קשר ומחזיר טלפון לכל פעיל. מאידך-גיסא, זוכרים לו שהוא לא רק קדוש מעונה אלא גם עריק שעזב לקדימה. ויהיו גם מי שיזכירו את זה למי ששכח. נתניהו מצדו ידאג לעזור לו. את משה פייגלין לעומת זאת נתניהו ינסה לבלום, אך לא בטוח שיצליח. ההנחה בליכוד היא ששניהם ישתלבו בסוף העשירייה השנייה. הח"כים הצעירים יריב לוין, זאב אלקין ודני דנון, שהתבלטו בכנסת היוצאת, צפויים להשתדרג. גם אופיר אקוניס צפוי להתחזק. כפי שאלקין ידע לשלב את תפקיד יו"ר הקואליציה עם ראשות השדולה למען ארץ ישראל, אקוניס ידע להיות מזוהה עם נתניהו ועם זאת ללכת עם הימין. כך למשל הצביע בעד חוק ההסדרה והתבטא בקביעות בתור יו"ר צוות התגובות של המפלגה נגד מדינה פלשתינית. לוין פתח חזית מול המערכת המשפטית, צעד שזוכה להערכה רבה בקרב המתפקדים, ואילו דנון יכול לרשום על שמו את טרפוד השריון לברק. אולי גם האחרים היו חוסמים לברק את הדרך, אך דנון היה מי שרשם את הפטנט. לנשים כאמור שמור רק מקום אחד בעשירייה השנייה, אך בבחירות הקודמות נבחרו ארבע נשים לרשימה הארצית ללא הסתייעות בשריון: לאה נס, לימור לבנת, גילה גמליאל וציפי חוטובלי. מירי רגב, שנכנסה למשבצת של אישה חדשה, התחזקה למרות יחסיה העכורים עם נתניהו. מי עשוי לעוף מהחלון? בשטח מעריכים שכרמל שאמה לא חוזר לכנסת הבאה. מיקי איתן מתנדנד, וסיכוייו של דן מרידור לא טובים. הפעם נתניהו לא יתפנה לעזור לו, בשונה מהפעם הקודמת. גם אם בני בגין יתמודד, בחירתו לא מובטחת. אשר לציון פניאן, מצבו גרוע כי אין לו נוכחות תקשורתית. מאידך-גיסא הוא נהנה מתמיכתו של חיים כץ. ויש גם הבטחת ייצוג לעולים, כשהמקום השמור – אם לא ייבחר עולה בשתי העשיריות הראשונות - הוא מקום 21. אבל הסבירות שלא ייבחרו לא אדלשטיין ולא אלקין היא אפסית.

באוטובוסים של אגד המקומות השמורים - לזקנים, לנכים, לאימהות עם תינוקות - הם לפנים. באוטובוס של הליכוד, בספסלים האחוריים. מהמקום ה-22 והלאה. מחיר הכניסה נע בין 1,000 לעשרת אלפים קולות. תלוי במחוז או במגזר. המקומות שמורים לנציגי מחוזות ולמגזרים. הרשימה אינה סופית: סדר המחוזות הוא לפי מספר המתפקדים. אם ביום חמישי כשייחתם ספר הבוחרים יתברר למשל שבמחוז ירושלים (שאליו צורפו מעלה-אדומים וביתר-עילית) יש יותר מתפקדים מאשר במחוז העמק והגליל, נציגיהם יחליפו מקומות. כיצד נבחרים למקומות השמורים? במחוזות, מצביעים תושבי המחוז המדובר. במגזרים - אישה חדשה ודרוזים - כל מתפקד רשאי להצביע. הוא לא חייב לסמן את המועמד של המגזר ויכול להעדיף להתמקד ברשימה הארצית. המתפקדים נוטים לייחס למגזרים פחות תשומת לב, אבל האצבע של חבר כנסת שנבחר בעשירייה השלישית שווה בדיוק כמו האצבע של מועמד לשר ממחלקת העסקים, והאפשרות על עיצוב הרשימה בעשירייה השלישית גדולה יותר משום שהמחיר נמוך יותר. חיים כץ מודע היטב לנקודה זו ועל כן מתמקד בעשירייה השלישית במידה רבה. בכוונתו להכניס לכנסת תת-סיעה משלו וככל הנראה הוא יצליח. קרב מרתק מתנהל על מקום 24 המיועד לאישה חדשה, והוא מקום ריאלי לכל דבר. קטי שטרית, ראש המטה של גדעון סער ופעילה חברתית מבית-שמש, מזוהה עם הימין והפעילים החברתיים. מולה עומדת קרן ברק, לוביסטית המקושרת עם בעלי הון וכוחות שנוטים יותר למרכז. על כן מתפקדי 'הליכוד שלי' והקבוצה של שבח שטרן ונתן אנגלסמן יעשו טעות אם יתמקדו במאבקים בצמרת: במערכה על מקום האישה החדשה הם עשויים להכריע אם ידאגו לסמן את המועמדת העדיפה להם. מעבר לכך הסדר בקווים כלליים הוא כזה: מקום 22 ברשימה שייך למחוז השפלה שם נחשב למועמד המוביל יעקב מלכה, סגנו של חיים כץ בוועד עובדים של התעשיה האוירית. המקום ה-23 הוא של מחוז דן. ראש סניף פתח-תקווה אורי פראג', גדי בשארי ועו"ד יוסי פוקס הם המתמודדים המרכזיים. זהו מחוז עם מחיר כניסה גבוה – כ-13,500 מתפקדים. 800 מזוהים עם חיים כץ, 2,000 עם קבוצות הימין, כלומר עשויים לתמוך בפוקס. פראג' נחשב מוביל והוא נתמך ככל הנראה על-ידי חיים כץ. למקום ה-24 תיכנס אישה חדשה. את המקום ה-25 של נציג הדרוזים צפוי לאייש איוב קרא. במקום ה-26 יהיה נציג הגליל והעמקים. על הכיסא מתמודדים כעשרה מתמודדים, כשמחיר הכניסה נמוך. בפעם שעברה נכנס ציון פניאן עם 1,000 קולות. חיים כץ תומך בשוקי אוחנה מצפת. נציג מחוז הנגב והגליל יקבל את המקום ה-27. איציק דנינו ואנדרה אוזנה, בן דודו של סילבן שלום, הם המתחרים. דנינו נבחר בפעם הקודמת אך לא נכנס וכעת המחוז שלו קודם ברשימה. דיכטר ששוקל להתמודד במחוז זה ייתקל בקרב כמעט בלתי אפשרי מאחר שדנינו נתמך על-ידי חיים כץ. המקום ה-28 שייך למחוז ירושלים והמועמד המוביל בו הוא דודו אמסלם. וישנה גם רשימת המתנה שמתחילה ככל הנראה ממקום 29, אם כי אי-אפשר לדעת. המקומות מ-29 והלאה שמורים לאישה חדשה, לעולה חדש (משנת 1983), למחוזות תל אביב, חיפה, מישור החוף, צעיר וכן הלאה. אללי אדמסו יוכל לספר למי שיגיעו למקומות הללו על ניסיונו כח"כ שכיהן בכנסת יום אחד בלבד.