שאלה:
הנני בת 55, נישאתי בשנת 1980, ומצויה בהליכי גירושין.
בעלי עובד מדינה בעל ותק וזכויות סוציאליות, אולם איני יודעת מהו היקפן.
אני עובדת כגננת, וגם לי מופרשות זכויות מסוימות. בבעלותינו בית ע"ש שנינו בחלקים שווים, וחסכונות. כן קיים רכב חדיש הרשום ע"ש בעלי, בו גם אני עושה שימוש, שנרכש מכספי החסכונות שלנו.
איזה חלק מהרכוש אני אמורה לקבל?
תשובה:
לפי חוק יחסי ממון החל עלייך לאור מועד נישואייך, כל הרכוש שצברת עם בעלך, ממועד הנישואין ועד ליום הקובע - הינו משותף, ואמור להתחלק בחלקים שווים בעת חלוקת הרכוש.
קיימים בחוק חריגים לכך, כגון כספי ירושה או גמלה, שאינם משותפים ואינם אמורים להתחלק ביניכם.
היום הקובע הוא מונח המתייחס ליום שממנו ואילך קיימת הפרדה רכושית. כל הרכוש שנצבר עד למועד זה הינו משותף, ומה שנצבר ממועד זה ואילך- נותר בבעלות הצד שצבר אותו.
ע"פ הנתונים שהבאת, את זכאית למחצית מהבית, וכן מחצית החסכונות והזכויות הסוציאליות שנצברו במהלך הנישואין ועד למועד הקובע, וכן למחצית מהרכב, מאחר שנרכש במהלך הנישואין מכספים משותפים.
כמו-כן, כל אחד אמור לקבל מחצית מהפנסיה שצבר בן הזוג במהלך הנישואין ועד למועד הקובע.
לדוגמה, נניח ששניכם התחלתם לעבוד לאחר נישואיכם, ב-1.11.1982, וביהמ"ש קבע כי היום הקובע הינו 1.1.2012, הרי שכל אחד זכאי למחצית מהפנסיה שנצברה ע"י הצד השני בין השנים 1.1.1982 ל--1.11.12.
אציין כי לעיתים, ביהמ"ש מחליט לבצע חלוקה בלתי שווה של הרכוש המשותף, כך שבן זוג אחד יקבל יותר מחצי, בהתקיים מקרים מיוחדים המצדיקים זאת.
כן אציין כי באם קיימים חובות - את אמורה לכסות במחצית מהם, אולם קיימים חריגים, כגון חוב שנוצר בשל בגידה.
מאחר שמדובר בנושא סבוך, הכולל חריגים רבים, מומלץ מאוד לפנות לעו"ד המתמחה בתחום כדי שידריכך אודות זכויותייך ודרכי הפעולה.