ברגע ששמעתי שהספר החדש של קיני יצא, הזמנתי אותו באינטרנט, ועד שהוא הגיע, לא התאפקתי וקראתי כמה עמודים מהספר שפורסמו בעיתון '
מעריב לילדים'. כשהוא נחת כלאחר כבוד בתיבת הדואר, אחרי קצת יותר משבוע, סיימתי לקרוא אותו תוך יומיים. חברה שלי, שקראה ברצף את הספר, סיימה לקרוא אותו תוך שעתיים.
עוד ספר בסדרת ספרי "יומנו של חנון". ולא, לא נמאס. אז למה אנחנו ממשיכים לקנות עוד ועוד מהספרים האלה?
לנוסחת ההצלחה של קיני קוראים: הסתבכויות ברצף. הקוראים אוהבים את זה. הספר החדש, כמו הספרים הקודמים, מתאר את ההסתבכויות של גרג, תלמיד בחטיבת הביניים, שגם כשיש לו רעיונות טובים, התוצאה לא משהו. כך למשל: בספר החדש גרג שורט את המכונית החדשה של אביו כשהוא מנסה לקרצף אותה בסקוטש-ברייט, נתקע בבית בלי חשמל, כשבחוץ יש סופת שלגים ואפילו מסתבך עם המשטרה כשהוא משחית את קיר בית הספר (גם אם זה בטעות ואף אחד לא יודע).
ההסתבכויות של גרג כתובות בצורה מעניינת ומצחיקה, ומה שחשוב זה שהן מתרחשות בעולמו של מישהו אחר ולא בעולמם של הקוראים, וזה אחד ממוקדי המשיכה של הספר. אגב, המסכת המורכבת של ההסתבכויות מסתיימת תמיד בצורה טובה ומשאירה אותנו, הקוראים הצעירים, עם טעם של עוד, מצפים, כמו מכורים, לספר הבא, גם אם נסיים אותו בתוך שעתיים.
