במשך עשרות שנים הייתה ישראל יעד נדל"ן מאוד לא אטרקטיבי, הן מסיבות ביטחוניות והן בשל רמת החיים הנמוכה שהייתה פה, בהשוואה למדינות המפותחות בעולם. בשנים האחרונות, סוף-סוף החלה ישראל להיתפס כמו מה שהיא באמת – מקלט בטוח ליהודי העולם - הן בגלל התעוררות האנטישמיות בעולם והחשש העולמי מטרור בכלל והן בשל הצטרפות ישראל למדינות המפותחות והעלייה החדה ברמת החיים כאן.
אחרי עשרות שנים שישראל הייתה יעד נכסף עבור יהודים ממדינות מצוקה, היא החלה להיראות כיעד גם בעבור יהודים ממדינות רווחה. הללו הביעו נכונות להשקיע את מיטב כספם ברכישת דירות יוקרה בישראל. הם העשירו את קופת המדינה במט"ח, העלו את קרנו של השקל, העשירו את קופת המדינה בכספי המִסים על רכישת הדירה, וחשוב מכול – תקעו יתד בישראל.
אלא שהיושבים בציון ראו במעשה זה פלישה עוינת. החלו לרוץ אגדות אורבניות על הדירות השוממות שמקפיצות את מחירי הדיור ומקשות עלינו את החיים. כאילו בעלי הדירות האלה אינם משלמים ארנונה, כאילו כולם אינם משכירים את הדירות, כאילו איננו מרוויחים דבר מהביקורים התכופים של המשפחות המגיעות לישראל ומתחילות בתהליך של היכרות מקרוב, שלא לומר התאקלמות בישראל.
ובכלל, מהי עשייה ציונית אם לא בניית הארץ?
מבחינה כלכלית, אם מיליון יהודים ירכשו דירות בישראל בעשור הקרוב הצמיחה כאן תזנק; מחירי השכירות יהיו אטרקטיביים וגם מחירי הדיור יוזלו. בראייה לאומית, הארץ תיבנה והפיתוח הסביבתי יואץ, וכמוהו גם התשתיות בכלל.
אז למה בנק ישראל אינו מעודד את המגמה הזאת? למה לצד הורדת הריבית לחודש נובמבר ברבע אחוז (לרמה של 2%), הותקנו תקנות נוספות שלפיהן לא תותר למשקיעים (שיש בידם דירה למגורים) משכנתה העולה על 50% משווי הדירה שהם רוכשים? אגב, למשקיעים שאינם מחזיקים בדירה תוגבל תקרת המימון ל-75%. זאת בנוסף להגבלות הקודמות שהטיל בנק ישראל על נוטלי המשכנתאות.
ובכן, בנק ישראל אחראי רק לצד המוניטרי, ולכן אינו יכול לקבוע את קצב שחרור הקרקעות לשוק, למשל. הוא גם לא יכול לעשות דבר כדי לשפר את מצבה של ישראל בסיאוב הרגולטורי בתחום הנדל"ן ובמשך הזמן הנדרש לקבלת אישורי בנייה. וכך, את המצב הבעייתי בתחום הקרקעות, התכנון והאישור אנחנו משלמים גם באפשרויות המימון, בנוסף למגבלות ההיצע ולמחירי הדיור הגבוהים, כמובן.
משום מה, למשקיעים בשוק נראה לגיטימי שבנק ישראל מגביל את האפשרות להשקיע באפיק ההשקעה הפופולרי בעולם בכלל – בנדל"ן. ההגבלות האלה ניחתות עלינו דווקא בתקופה שבה ההשקעה בשוק המניות נראית ספקולטיבית מתמיד, כמו גם ההשקעה בשוק איגרות החוב הקונצרניות. נותר לנו רק לקוות שהממשלה הבאה תראה בבעיה הזאת בעיה לאומית דחופה, ותשחרר את החסמים משוק הנדל"ן המכביד מאוד על רמת החיים שלנו.
