נושא לאומי שדורש פתרון

צמד המילים 'תאונת דרכים' הפך להיות שגור על לשוננו. אנו שומעים זאת כמעט בכל דיווחי התנועה בתקשורת. טעות אנושית קטנה, נהיגה מהירה, חוסר שימת לב, סימון לא ברור של הכבישים והתוצאה לא מבוששת לבוא. המכוניות ששיפרו את חיינו וקיצרו את הדרכים, משבשות לא אחת את החיים הטובים. במקרה הפחות גרוע יש נזק כלכלי ובמקרה הגרוע נזק גופני ונפשי. מוות בתאונת דרכים איננו מוות הרואי ולפיכך איננו זוכה לכותרות ראשיות. על-פי רוב תהיה הבלטה בתקשורת רק אם הטרגדיה שמאחורי התאונה מצדיקה את ההתייחסות. כך שמענו וראינו למשל את השיח שהתקיים אחרי התאונה המחרידה בירידה מצפת לטבריה שבה נספו שמונה בני משפחה אחת. אדם שנהרג בתאונת דרכים נתפש אצל רוב הציבור כקורבן של הנסיבות. אם אין עניין ציבורי מיוחד הרי שגם תאונה שנגרמה עקב מחדל, שהגורמים לו אמורים לתת על כך את הדין, לא תגרום להד ציבורי. המשמעות של זכרון הנספים היא משמעות עתידית לכל אחד מאתנו. נכון שכדי לחיות את החיים הטובים אנו מעדיפים לא לחשוב על הסכנות האורבות בדרכים. אדם היוצא מביתו שמח וטוב לב לבלות בנעימים מבקש לחשוב על החוויה הצפויה לו. הוא מדחיק את הידיעה כי בכניסתו לרכב הוא מסכן את חייו. גם מי שחווה תאונה שבה הוא נפגע במידה כזו או אחרת ימשיך להשתמש ברכב ולנסוע בכבישים עמוסים וסואנים. לא ניתן להימנע מכך. האופציה של חזרה לרכוב על חמורים כבר איננה קיימת.

בטקס הזיכרון לנפגעי תאונות דרכים שומעים תיאורים קשים וכואבים על גורלן העצוב של המשפחות השכולות. התיאורים מרעידים את מיתרי הלב. הם מעוררים חמלה, הזדהות ואמפתיה. הצבת האמת המרה כי איש איננו חסין מפני תאונות דרכים מפחידה. גילוי נאות הוא שאף אני נמנית על משפחת השכול של נפגעי תאונות דרכים. שכלנו את בננו, יאיר, בתאונת דרכים בהיותו חייל צה"ל בשירות חובה. לפיכך, יכולה אני להעלות את השאלה האם הצבת המציאות המאיימת מול החברה היא הדרך הנכונה למניעת תאונת הדרכים הבאה. רבים מאתנו ערים למחדלים הגורמים לתאונות. אנחנו מודעים לכך שהגורם האנושי מהווה גורם שלא ניתן לזלזל בו. אבל תאונות נגרמות גם בגלל תשתיות לקויות כמו מחסור באזורי חנייה בכבישים ראשיים שמאלצים אנשים לחנות בשולי הכביש, או שסימון הכבישים איננו תמיד ברור ועוד. עם כל הכבוד לנו, הנהגים המדופלמים, הידע שלנו בתחום איננו מספק, כדי לשנות את המציאות דרוש בסיס איתן של ידע מקצועי.

פתרונות יסודיים דורשים מחשבה מעמיקה הרבה יותר. פתרונה של בעיה אנושית וכלכלית של תאונות דרכים מצריכה השקעה רצינית ומקצועית. הפתרונות אמורים לבוא על-ידי אוטוריטה שלטונית הנבנית ממחקרים אקדמיים מסודרים שנעשים באוניברסיטאות בפקולטות המיועדות לכך. אלה מצריכים כמובן זמן ומעות. אינני מזלזלת במה שנעשה בנושא בטיחות בדרכים על-ידי הגופים המטפלים בכך, בארץ ובעולם, אך לאור העובדה כי תאונות הדרכים אצלנו הם עדיין עניין שבשגרה, יש להשתדל לעקור אותן מן השורש. צריך לשקול ברצינות ובמהירות הקמת פקולטה אקדמית באוניברסיטה לנושא תאונות הדרכים בישראל. עד שיימצאו פתרונות נוספים למחדלים השונים מצווים אנו לגלות אחריות וערבות הדדית, לשמור על עצמנו ועל זולתנו ולהישמר בדרכים.