בשבוע הבא עומדים
אהוד אולמרט ו
ציפי לבני להודיע באם יתמודדו בראש רשימה לכנסת ה-12. אסור שהחלטה זו של כל אחד מהאישים הללו תהיה מטעמים אישיים. שימו לב למפה הפוליטית שמונחת לפתחו של הבוחר הישראלי. טובה, רעה, ראויה... או שלא... זו המפה.
הליכוד - מה שהיה הוא שיהיה
הליכוד מציב את ראש הממשלה המכהן
בנימין נתניהו, עם סגנו
אביגדור ליברמן. מה הבשורה? מה שהיה (רע) הוא שיהיה, ויותר. לשיכחה הישראלית יש אינטרנט לדפדף כדי לראות ולשמוע את זעקת העם במחאה הגדולה של קיץ 2011 – וכמו שמבטיח נתניהו ראש הרשימה הגדולה הצפויה להיות בכנסת – שיהיה הרבה יותר רע. מלבד הפאנטיות התהומית של הימין ששנאת השמאל בעורקיהם – העובדות אינן יכולות להימחק מדפי ההיסטוריה.
העבודה - ללא כישורי הנהגה
העבודה מציבה אלטרנטיבה חסרת כישורי הנהגה, ואת זה חווינו בשידור חי רק השבוע. אשת עסקים שטוענת כי לפני 40 שנה היה לה קטע מיני מאולץ כזה או אחר עם המג"ד אורי שגיא שלימים הפך להיות אלוף עם עוד כמה נקודות רזומה בעברו... החליטה שבדיוק ברגע שהחליט כי ייכנס לפוליטיקה... תבוא לגורו האולטימטיבית של הנשים במצוקה – ותשטח טענותיה.
שלי יחימוביץ' נהגה כמו אחרון האנשים הראויים לתואר מנהיג או מנהיגה. יחימוביץ לקחה את התורה הנכונה שיש להגן על נשים מותקפות מינית, ותרגמה אותה למעשה עקום מיידי תוך חריצת דין ללא בדיקה מעמיקה, ללא מנהיגות חושבת על ההשלכות של הגשת תלונות כאלה לאחר כל כך הרבה שנים, ותוך מחיקת האלוף במיל. אורי שגיא ממצבת כח האדם עליי אדמות – הכל כדי להוכיח כביכול שהיא נאמנה לאמונתה שאסור להתעלל בנשים. סליחה גב' יחימוביץ' – זה שאסור להתעלל בנשים ברור לכל בר דעת ושוחר תרבות מתקדמת, אבל לזרוק אדם לזבל תוך הכתמת שמו ברבים בסוג תלונה כזו?... שאלוהים יעזור לך על הדבקות באותיות הכתובות כאילו היית חברת ש"ס שהתורה אמרה לה לסקול באבנים מי שנשא שם ה' לשווא. גב' יחימוביץ, אני האחרון שמאמין בך וסומך עליך כמנהיגה בעת צורך לקבלת החלטות גורליות למדינת ישראל.
יש עתיד - על כנפי המילים לכנסת
יש עתיד היא מפלגה של סלב מנופח שהחליט לנצל את הפרסום הציבורי העצום שרכש לאורך השנים במשכורות עתק, ולהביא עצמו על כנפי המילים המושחזות לכנסת ישראל. זוהי דוגמה מוחשית לסלידת רוב האיכפתניקים האיכותיים מהתמודדות וכניסה לזירה הפוליטית שמסכימה לקבל על עצמה כמעט ורק סוג כזה של מתמודדים אפופי תהילה הזויה במתכונת "
האח הגדול".
אלה הם למעשה שלושת האישים המככבים כמועמדים להיות ראש הממשלה הבא של ישראל. נכון שרק נתניהו יהיה כנראה מסוגל בסיטואציה הזו להיות זה שירכיב את הממשלה, אבל מבחינה מתמטית אינני שולל כל אפשרות אחרת – ולכן יש לראות את כל "החבילה" כחשודה בתא הדואר המקומי לפני שתשוגר אלינו רגע אחרי הבחירות. לראות... ולקפוא. לשמוע... ולהחרש. להבין... ולבקש ויזה לארה"ב.
מבחינה זו אין ההחלטה העתידית או טו טו של אהוד אולמרט ו/או ציפי לבני לרוץ בראש רשימה לכנסת – עוד החלטה... אישית... אינטרסנטית... פוליטית... מניפולטיבית... או איך שתבינו מטעמכם את הקלפים המונחים לפניכם. להבנתי המערכתית של מצבנו הפוליטי הגוזר על חיינו במדינה הזו בכל האספקטים האישיים והציבוריים... החלטתם של שני אלה ו/או כ"א לחוד (כמעט מונח משפטי...) הינה קיומית למדינת ישראל.
מילה אישית לאהוד כמו לציפי (כעת אני עדיין יכול לקרוא להם כך, כי אחרי בחירתם אצטרך להוסיף המון מילים לפני שמם המלא, ולעבור המון מסננות כדי להגיע אליהם): "עם כל הכבוד הענק שיש לי אליכם (מסונן בטעויות העבר שלכם שמתגמדות לנוכח המעמד) לקו מחשבותיכם לכדאיות הפוליטית וסיכויי ההצלחה שלכם להפיל את נתניהו ולהחליפו... אני לא שותף לו.
מנהיג לוקח אחריות ומיישם אותה בדרך לוחמת הנובעת ממעמקי אש האמונה המבעבעת מתוכו. מנהיג צריך קודם כל לראות מול עיניו את טובת המדינה אל מול עיניו, ולהזיז כל תובנות אחרות ביורוקרטיות ואחרות הצידה. מנהיג שרוצה את טובת המדינה ויודע שיש לו סיכוי יותר מסביר להתקבל בברכת העם, צריך להרים את הכפפה גם אם טרם ראה את מימדי היד המושטת לעברו. מנהיג נחוש להצליח אינו עושה סקרים כדי לקבל גושפנקא למהלכים בהם הוא מאמין בכל נימי נפשו. מנהיג אמיתי חייב להתנהג כמנהיג, וזו לכם הדקה האחרונה ליישם משימה זו, למען כולנו.
