לכל חבר ליכוד קשה מאוד להחליט במי לבחור מבין כ-100 מועמדים לכנסת, שלפחות חציים מועמדים מצוינים ואפילו עם קבלות של ותק ופעילות בשטח. הבעיה הגדולה היא - איזה מבחן יש להעמיד בפני מועמד/ת לכנסת, כדי לברר אם יתאים לשיבוץ ב-13 המקומות שהוקצו לבוחר בפתק ההצבעה יותר מכל האחרים? המבחר כאמור גדול מאוד, יש לפחות 30 מועמדים מעולים, ויש רק 13 אפשרויות. ממש מיטת סדום ועניבת חנק.
הרוב הגדול מעוניין ברשימה אטרקטיבית
יש כאלה, במיוחד בין עסקני וקבלני הקולות, שיש להם מחויבות אישית כלפי מועמדים, מסיבות של קנוניות של "שמור לי ואשמור לך" - יד רוחצת יד. הערכתי היא שהרוב הגדול של חברי הליכוד איננו נמנה עליהם. הרוב הגדול מעוניין ברשימה לכנסת שתהיה האטרקטיבית ביותר בעיני הציבור הכללי.
כמי שמשתייך לקבוצת מייסדי הליכוד, כמו רבים מחבריי הוותיקים, אין לי כל שאיפות פוליטיות אישיות. ככזה, המטרה המרכזית העומדת לנגד עיניי היא - השגת מספר מושבים מירבי בבחירות לכנסת. זוהי מטרה לאומית ולא רק מפלגתית. רק כך יוכל הליכוד-ביתנו להתחיל להגשים סוף-סוף את האידיאולוגיה הז'בוטינסקאית-בגיניסטית, מבלי שיהיה תלוי כבעבר ברסיסי מפלגות בעלות כיוון שונה, שתמיד כפו על הליכוד דרך שונה מזו שהבטיח לבוחריו.
לכן, כל חבר ליכוד שאין לו מחויבויות אישיות כלשהן ודואג רק לעתיד המדינה, חייב לבחור רק במועמדים שהם בעלי הסיכוי הרב ביותר לזכות באהדת הציבור הכללי הבוחר לכנסת, אבל גם כאלה שעמדו במבחן הראשון שאני אישית מציב בפני המועמדים לכנסת - המבחן האידיאולוגי. אני נוטה לבחור יותר באלה שיש להם ותק רעיוני מוכח למשך זמן ארוך, מבית מדרשם של זאב ז'בוטינסקי ומנחם בגין. אני נוטה פחות לתמוך באלה שזיגזגו.
חשוב מאוד גם מבחן העשייה של המועמדים ותדמיתם בעיני הציבור הכללי. שכן השאיפה היא להציב את הנבחרת שתהיה האטרקטיבית ביותר בעיני המרכז-ימין. המצטיינים במחוקקים, הפעילים ביותר לדחיפת חוקים מדיניים וחברתיים - הם אלה שראוי לבחור, יותר מאחרים.
לבחור קשת רחבה של דֵעות
וכדי שהרשימה לכנסת של הליכוד-ביתנו תגיע לפחות ל-42 מושבים, אולי גם יותר, צריך לבחור קשת רחבה של דעות, מהימין הליברלי-תורני המובהק עד המרכז, שיסחפו קולות מהבית היהודי, מלפיד ומקדימה. צריך בולדוזרים, אנשי ביצוע מוכשרים שהוכיחו עשייה בחברה ובכלכלה, מחוקקים מצטיינים, דמויות חברתיות מושבעות ואנשי הסברה מעולים.
צריך גם נשים חדשות ווְתיקות, המתמידות בדבקותן ברעיון הלאומי ובמורשת ישראל. צריך גם מועמד/ת אחד לפחות מבין המועמדים החדשים ורצוי צעיר/ים, בני מיעוטים ועולים.
דוגמה אחת למועמדת שעמדה במבחנים
דוגמה קלאסית אחת למועמדת כזו היא סנדרה רג'ואן, המתמודדת על משבצת העולים. היא אכן עברה אצלי את המבחן הקפדני שאני מעמיד בפני כל המועמדים בטרם אחליט אם לשבצם בין 13 המקומות בפתק ההצבעה. המבחן שנועד לבדוק - האם יש למועמד/ת בסיס אידיאולוגי מוצק מבית מדרשם של ז'בוטינסקי ובגין, והאם ניחנ/ה באישיות בעלת רקע ציבורי מרשים, המצליח/ה להשיג הישגים ברוח אצילית של הדר.
סנדרה רג'ואן עברה בהצלחה רבה מבחן זה שלי, כפי שאני מסביר בפירוט בסִרטון:
