"הבנקים פועלים למניעת הסרת עמלות ההפצה"

לאחרונה השלימה הרשות מהלך נרחב לגיבוש האסטרטגיה והפרויקטים שילוו את פעילותה בשנים הקרובות. מתווה זה, שפרסמנו תחת הכותרת "מפת הדרכים של רשות ניירות ערך", הוא פרי עבודה מאומצת שהחלה בתחילת השנה, וכללה עבודת מטה ומפגשים עם פעילי בשוק במטרה לבחון היכן ראוי להגביר את הרגולציה, מצד אחד, והיכן לראוי להקל בה, מצד שני. התוצאה היא אסטרטגיה משולבת הכוללת שלושה יסודות: רגולציה, דה-רגולציה (הקלות, הקטנת העומס הרגולטורי על גופים מפוקחים) ופיתוח השוק. בדבריי היום אתמקד באחד הפרויקטים החשובים שהצבתי במסגרת נדבך "פיתוח שוק" של מפת הדרכים, והוא - פתיחת שוק ההון הישראלי לקרנות נאמנות זרות. לפרויקט זה קשר הדוק לפרויקט אחר שהרשות מקדמת להפחתת עמלות ההפצה, שכן ללא הפחתה כאמור, אין תמריץ כלכלי למנהלי קרנות זרות לפעול בישראל. הפחתת עמלות הפצה היא תנאי הכרחי לפתיחת שוק ההון הישראלי לקרנות חוץ.

הפחתת עמלות הפצה

אחד החסמים הגדולים כיום להכנסת קרנות נאמנות זרות כמו גם להוזלה משמעותית של דמי הניהול שמשלמים המשקיעים, צרכני הקצה, הוא חסם שזכה לשם עמלות הפצה. עמלות ההפצה הן אותם כספים שמשלמים מנהלי קרנות הנאמנות לבנקים ואשר מגולגלות ללקוח שמשלם עליהן בלי לדעת במסגרת דמי הניהול. עמלות אלה מהוות כיום את החסם העיקרי להוזלת דמי הניהול ללקוח הסופי בתחום קרנות הנאמנות. בעוד ממוצע דמי הניהול בקרנות הנאמנות ירד מאז ועדת בכר בעשרות אחוזים (לשם המחשה, דמי הניהול כ"ממוצע משוקלל" (המשקף את הכנסות מנהלי הקרנות מסך הנכסים המנוהלים על ידם) ירדו מכ-1.6% בשנת 2007 לכ-0.9% בשנת 2012, ודמי הניהול כ"ממוצע פשוט" (המשקף את העלויות למשקיע) ירדו באותה תקופה מכ-1.9% לכ-1.25%), הרי עמלות ההפצה נותרו בשיעורן המרבי מאז שנת 2005 ומשקלן מסך דמי הניהול עלה בכשליש, וזאת אף שהכנסות הבנקים מעמלות הפצה גדלו בשנים האחרונות. אין תחרות בין הבנקים על גובה עמלות ההפצה, ולא היה אפילו בנק אחד שהפחית מיוזמתו את עמלות ההפצה בכל השנים האלה. תופעה זו חוסמת למעשה את האפשרות להמשיך ולהוזיל את דמי הניהול למשקיעים כמו גם להכניס קרנות זרות. דיברנו עם מנהלי קרנות זרות והם אמרו לנו בפירוש שבמצב הקיים אין היתכנות לכניסתם לשוק הישראלי. ולכן, אחת הפעולות שאני כיו"ר רשות ני"ע מנסה להוביל בשבועות האחרונים היא הסרת אותו חסם שנקרא עמלות הפצה. הסרה שתחסוך למעלה מ-100 מיליון שקל לשנה לצרכנים ותאפשר להכניס לשוק מוצרים חדשים שיתרמו לתחרות כמו הקרנות הזרות. אני חייב לומר, שבמיוחד בעת הזאת, כשהשיח הציבורי נסוב סביב הצורך בצדק חברתי, בניגוד למצופה ממהלך שבאופן כל כך מובהק מיועד להיטיב עם המשקיע ולהוזיל את מחיר המוצרים שהוא צורך בשוק ההון, התאכזבתי מאוד לגלות כי כנגד היוזמה שלנו מתנהל קמפיין מתוזמן ומתוזמר היטב, שבמסגרתו הבנקים מפעילים סוללה של לוביסטים ויחצנים במטרה למנוע את המהלך המתבקש כל כך, הנכון כל כך, של הסרת חסמים ושכלול השוק. מהלך, אגב, שלא מן הנמנע שבטווח הארוך אף עשוי להגדיל את הכנסות הבנקים מתחום קרנות הנאמנות כתוצאה מהגדלת ביקוש הציבור למוצרים המוזלים והרחבת מגוון המוצרים המוצעים לציבור בעקבות פתיחת השוק לכניסתן של הקרנות הזרות. חשוב להבהיר - הסרת החסמים תתבצע כי היא צריכה להתבצע. כי זה נכון שהיא תתבצע. כי יש לפתח את השוק וכי לא ניתן להמשיך ולגבות מהציבור 100 מיליון שקל בגין עמלה שאין לה מקום. כולם מבינים זאת. כולם מבינים שהסרת חסמים ופתיחת השוק תגדיל את הפעילות הפיננסית ותיטיב עם כולם. לאכזבתי הבנקים שמרוויחים כיום למעלה מ-4 מיליארד שקל מפעילות בשוק ההון, אינם בוחלים בכל דרך לשים מקלות במהלך שתכליתו הסרת חסמים, פיתוח השוק ושיווק מוצרים מגוונים וזולים יותר. יצאנו לדרך עם התחייבות של כל מנהלי הקרנות להפחית דמי הניהול במלוא ההפחתה בעמלות ההפצה לתקופה של חצי שנה, מתוך הנחה, שנסמכת על ניסיון העבר והיכרותנו עם השוק, כי לאחר תום תקופה זו ייווצר בשוק שיווי משקל חדש שיותיר את דמי הניהול בשיעורם הנמוך. חברי ועדת הכספים של הכנסת בחרו לחזק את כוחה של הרשות, ולהסמיך אותה לקבוע דמי ניהול מרביים כדי להבטיח שדמי הניהול לא יעלו. כיום הנושא תלוי ועומד במליאת הכנסת. וכרגולטור, שטובת המשקיעים לנגד עיניו, אני בטוח כי נציגי הציבור יסייעו בהובלת הסרת החסם שנקרא עמלות הפצה לרווחתם ולתועלתם של המשקיעים מקרב משקי הבית. כפי שציינתי בתחילת דבריי, הפחתת עמלות ההפצה היא תנאי הכרחי לכניסתן של קרנות חוץ לשוק ההון הישראלי.

פתיחת השוק הישראלי לקרנות חוץ

פתחתי בדיון על עמלות ההפצה, שכן הוא קשור קשר הדוק לנושא המרכזי שעליו אני מבקש לדבר הבוקר, והוא פתיחת שוק ההון הישראלי לקרנות נאמנות זרות. חוק השקעות משותפות בנאמנות קובע את המסגרת החוקית להצעת יחידות של קרנות נאמנות לציבור בישראל. החוק קובע מערכת רגולציה מקיפה, הכוללת דרישות גילוי (ובהן חובת פרסום תשקיף שקיבל את היתר הרשות לצורך הצעת יחידות לציבור), דרישות מבניות בנוגע לקרן הנאמנות, מגבלות על ההשקעות המבוצעות על-ידי הקרן, אמצעים שונים לאכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, ועוד. קרנות הנאמנות הפעילות בישראל נגישות לציבור ומהוות מוצר retail לא רק כיוון שהן רשאיות לפנות לציבור בהצעה לרכוש את היחידות, אלא גם כיוון שיועצי ההשקעות (בעיקר במערכת הבנקאית) ממליצים ללקוחות על רכישתן. יועצי ההשקעות מהווים נדבך חשוב בהגנה על ציבור המשקיעים בקרנות הנאמנות, הואיל והם מספקים ידע, מומחיות ותשתיות לקבלת החלטת השקעה שאינן קיימות לאדם מן השורה. יועצי ההשקעות מפוקחים אף הם במערכת רגולציה מקיפה מכוח החוק. "תיקון 15" לחוק השקעות משותפות בנאמנות מונח על שולחן וועדת הכספים לדיון בנוסח לקראת קריאה שניה ושלישית מזה זמן עוסק בין השאר בהסדרת האפשרות להציע יחידות של קרנות חוץ לציבור משקיעים בישראל. עם כניסתי לתפקיד, הנחיתי לבחון מחדש את המתווה שגובש כדי להדק יותר את מידת ההגנה על המשקיעים בישראל. ברקע הדברים חשוב לציין את היתרונות והחסרונות העיקריים בהנגשת קרנות זרות לציבור בישראל. היתרונות העיקריים הם הגברת התחרות בשוק הקרנות וגיוון אפשרויות ההשקעה העומדות בפני הציבור בישראל. החסרונות העיקריים הם היעדר יכולת פיקוח אפקטיבית על הקרנות הזרות, וכפועל יוצא מכך ויתור על איכות ההגנה לציבור בישראל, ואפשרות ליצירתו של ארביטראז' רגולטורי שיפגע בתעשיית הקרנות המקומית. בימים אלה סיימנו את תהליך הבחינה, ובכוונתנו לקדם את פתיחת השוק הישראלי לקרנות נאמנות זרות, בשני מסלולים: מסלול ראשון: הצעת יחידות קרן חוץ בישראל. על-פי המתווה שגובש ברשות (וכפוף עוד לתיקון חקיקה) קרן נאמנות זרה תוכל להציע במישרין בישראל יחידות בקרן, אם מתקיימים בה כל אלה:

• קרן החוץ פועלת בהתאם ל-ICA) Investment Company Act) ולדירקטיבה האירופית UCITS;

• מחירי יחידות הקרן מתפרסמים באופן שוטף באתר אינטרנט;

• לגבי ETF - היחידות המוצעות רשומות למסחר בבורסה מוכרת בחו"ל (הבורסות הרשומות בתוספות השנייה והשלישית לחוק ניירות ערך);

• על-פי מדיניות ההשקעות שלה, הקרן אינה מתמחה בהשקעות בישראל; מובהר כי אין בכך למנוע מן הקרן להשקיע גם בני"ע ישראלים, ובלבד שמדיניות ההשקעות שלה וכן החזקותיה בפועל, אינן מעידות על התמקדות בהשקעה בני"ע ישראלים.

• השווי הכולל של נכסי הקרנות בניהול מנהל קרן החוץ וחברת האם שלו, הוא לפחות עשרים מיליארד דולר (גם תיקים מנוהלים יילקחו בחשבון, לא רק קרנות);

• בניהולו של מנהל קרן החוץ לפחות חמש קרנות הפועלות על-פי UCITS או ICA, שיחידותיהן מוצעות לציבור כבר חמש שנים, והשווי הכולל של הנכסים המוחזקים בכל אחת מהן, בכל עת במשך השנתיים שקדמו ליום שבו הגיש מנהל קרן החוץ בקשה להציע בישראל יחידות של קרן חוץ, לא פחת מ-500 מיליון דולר; לא מדובר בהכרח באותן קרנות שיחידותיהן יוצעו בישראל.

• מנהל קרן החוץ הפקיד לטובת הרשות ערבות בנקאית שערך בבנק בישראל בסכום שלא יפחת מ-1 מיליון ש"ח. הערבות תשמש להבטחת תשלום אגרות לרשות ועיצומים כספיים שעשויים להיות מוטלים על מנהל הקרן בשל הפרת הוראות החוק;

• מנהל הקרן הפקיד בבנק בישראל פקדון כספי בסך 3 מיליון שקלים (הכוונה היא שהפקדון ישמש כרית ביטחון לגביית תשלומים שיגיעו למשקיעים בישראל, אם על-פי החוק ואם לפי פסק דין);

• מנהל קרן החוץ מינה נציג בישראל, להיות איש קשר בינו לבין הרשות ובינו לבין בעלי יחידות בישראל. הנציג יכול שיהיה סניף של החברה עצמה, תאגיד מורשה לפי חוק הייעוץ, משרד עו"ד או משרד רו"ח העונים על תנאים מסוימים שייקבעו או מנהל קרן בישראל;

• בעל יחידות בישראל זכאי לתבוע את מנהל הקרן או את נציגו בבית משפט בישראל בשל נזק שנגרם לו עקב הפרה של הוראה לפי חוק השקעות משותפות בנאמנות, בידי מי מהם או בשל הפרה של הדין על פיו פועלת הקרן בידי מנהל הקרן;

• מנהל הקרן יפרסם כל דוח שעליו להגיש לפי הדין החל עליו במדינת המוצא ולפי התשקיף. הדוח יפורסם באופן שנקבע לכך במדינת המוצא וכן באמצעות מערכת המגנא בעברית או באנגלית;

• על שיווק והפצת הקרנות בישראל יחולו כל ההוראות לפי חוק השקעות משותפות בנאמנות, לרבות הוראות בעניין פרסום, חישוב תשואה ותשלום עמלות הפצה למפיצים.

דרישות אלו נועדו להשיג אמצעי הגנה מינימאליים בהיבט הפיקוח, ולהביא לכך שהקרנות הזרות שיגייסו כספים בישראל יהיו קרנות משמעותיות הכפופות לשיטת הפיקוח האירופאית. יחד עם זאת, דרישות אלו לא נועדו להשוות את מצבן של הקרנות הזרות לזה של הקרנות המקומיות, ויהיו הבדלים ברמת הפיקוח החלה עליהן מכוח הדין הישראלי. מסלול שני: חשיפה לקרנות חוץ באמצעות מערך הייעוץ. חלופה נוספת להנגשה של קרנות זרות לציבור הישראלי, היא באמצעות מערך הייעוץ, ובעיקר זה המופעל על-ידי בנקים מקומיים וזרים בישראל. מודל זה מבוסס על כך שגוף בעל מוניטין מבצע סינון ובחירה של מוצרים על בסיס קריטריונים של איכות המוצר וכיו"ב ומכניס אותם למערכי הייעוץ לציבור. לפי מודל זה, הרשות לא מעורבת בסינון, לא מציבה תנאים ביחס למוצרים שיוצעו, לא מעניקה כל היתר או "תו תקן" כלשהו, והאחריות כולה היא על הגוף המייעץ. הגישה התומכת בייעוץ השקעות לקרנות זרות נשענת בין היתר על ההנחה כי כאשר מדובר בגופים גדולים, מערך ההפצה שלהם כולל קרנות כה רבות, עד כי אין לראותם כשלוחים של היצרנים, אלא מעין "סופרמרקט" גדול של מוצרים פיננסים. לפיכך, אין גם משמעות רבה למחויבות של הגוף המייעץ להפיץ קרן זו או אחרת, שכן הוא קשור כאמור בהסכם הפצה עם יצרנים רבים מאד, והלקוח אותו הוא רואה לנגד עיניו, וכלפיו יש לו מחויבות להעניק שירות ייעוץ מקצועי, הוא קודם כל המשקיע. הנחה נוספת בגישה זו היא כי יועצי ההשקעות יהוו מתווך אמיתי ומשמעותי, שיבצע בעצמו בקרה על איכות הקרנות הזרות, הן בהיבט ניהול השקעותיהן הן בהיבט של הרגולציה החלה עליהן. לאחר בחינת הנושא החלטנו לאפשר מתווה של הצעה קרנות זרות באמצעות מערך ייעוץ של גוף מקצועי שייעשה באופן המנטרל את האינטרס של היועץ להמליץ קרן זרה משיקולים הנוגעים לאופן התגמול שלו. תוצאה זו ניתן להשיג באמצעות הצבת תנאי לפיו העמלה שתגיע לידי היועץ תהיה זהה ביחס לקרנות דומות. זהו עיקרון בסיסי וחשוב שאומץ בוועדת בכר, ואין לסטות ממנו.