ב-16.11.2001, בשנה הראשונה לירי הקסאמים מרצועת עזה, הצגתי לפני כנס משותף של הפורום הביטחוני לחוסן מדיני וחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי תוכנית למיגור התופעה, הנכונה גם להיום. מטרתה הייתה - להשיג בכוח מינימלי את התוצאה המקסימאלית של הרתעה מתמשכת של שליטי הרצועה מלתקוף את ישראל. אחרי גירוש היהודים מהרצועה נשארה תוכנית זו אקטואלית פי כמה.
הפתרון לתוקפנות צריך להסתכם במצב בו תלויה מעל לראש החמאס "חרב דמוקלס", שכמו בסיפורי יוון העתיקה - היא תכה באופן אוטומטי בראש התוקפן, ברגע שיסטה מהנורמה. בשביל זה לא צריך לגייס 30,000 חיילי מילואים ולהפחיד בהם את כל העולם, ורק להוסיף לכוחות השריון ולחיל האוויר הפעילים בחזית הדרום שתי פלוגות של מרגמות מורכבות על נגמ"שים, שיסיירו לאורך גבול רצועת עזה.
זה היה נכון זמן רב לפני "
עופרת יצוקה", כשפרסמתי ב-9.6.08 מאמר תחת הכותרת שלא
תעיזו לשלוח את חיילינו לעזה, שבקטע הפתיחה שלו כתבתי: צלמי הטלוויזיה של "פאליווד" מחכים בקוצר רוח להזדמנות להפיץ לכל שונאי ישראל צילומים טריים של "מעשי זוועה" ישראלים נגד ילדי פלשתין. כשמולם עומד אותו שר ביטחון שכשל בעלילת הדם של מוחמד א-דורה - הצלחתם מובטחת מראש. כזכור, זה לא עזר, ואחרי חצי שנה, ב-27.12.08, נשלחו חיילינו לתוך הרצועה במבצע "עופרת יצוקה", שהתוצאה הכי בולטת שלו הייתה בדוח גולדסטון השערורייתי ובניתוק היחסים העדינים שהתחילו להתרקם עם כמה מארצות ערב. זה גם נתן למנהיג טורקיה האיסלאמיסטי הזדמנות להשתלח בישראל, כשהוא מתחיל בהעלבה פומבית של הנשיא פרס בכנס בינלאומי.
שבוע אחרי פתיחת המבצע השלומיאלי פרסמתי מאמר נוסף, תחת הכותרת -
המפלה הצפויה כבר בדרך, וזו אומנם הגיעה תוך זמן קצר. את הפתרון הפשוט (והזול) קברניטינו לא יכלו לעכל: מייד עם פתיחת המתקפה האווירית היה צריך לפרסם אולטימטום הקובע שתחומי רצועת עזה לאורך גבולה עם ישראל ועם סיני מוכרזים כשטח בידוד ביטחוני - CORDON SANITAIRE - בו ייאכף איסור תנועה כלשהי, על-ידי הפגזה ספוראדית של מרגמות שינועו בצד הישראלי של הגבול. מצב זה יימשך עד ששליטי הרצועה יוכיחו שהם יכולים לקיים שביתת נשק יציבה, כולל במישור ההסתה נגד ישראל. כל חידוש של תוקפנות מצידם יגרור אוטומטית הרחבה של רצועת הביטחון. את זה אפשר לעשות גם היום, לפני שחייל אחד של צה"ל חוצה את גבול הרצועה.
במצב של היום, יש לצרף לתחומי הבידוד הביטחוני שייקבע ע"י צה"ל את שטחי היישובים שמהם גורשו היהודים בצפון ובדרום הרצועה, ושהפכו לשטחי אימונים של כנופיות הטרור. לזה צריך יהיה להוסיף הסדר עם המצרים למעבר מבוקר מסיני לרצועה, כפי שהיה לפני השתלטות החמאס על מעבר הגבול שעל ציר "פילדלפי". בעיית המנהרות שהפכו לאוטוסטראדה של אספקת נשק רצחני לרצועה תיפתר עם נטרול הקצוות הצפוניים שלהן בתוך רצועת הבידוד - במקום ההפצצות העקרות להן נזקקה ישראל, עם הרבה אבק אך מעט מאוד תוצאות.
כל זה חייב להיעשות במהירות, לפני שחולף ההלם של מכות חיל האוויר, ולא צריך להיות קרל פון קלאוזביץ כדי להבין שמהירות יצירת העובדות בשטח קובעת את יעילות התוצאות.
ואם כבר יוצאים למבצע צבאי עם כל הסיכונים שבו, אי-אפשר להמשיך ולהתעלם מהחזית הפנימית שהוזנחה, ואציין רק כמה ראשי תיבות מתוכה:
- כמעט כל רבי-המחבלים המסַכנים אותנו כיום הם יוצאי בתי הסוהר שלנו, שבמקום לסלק אותם לאורך זמן - הפכו לפנימיות להשתלמות של כנופיות הטרור. וזה קורה במדינה שרבים עדיין זוכרים בה את שלטון בריטניה הנאורה ששלח לעמוד התלייה כל יהודי שנתפס עם נשק ביד. איזה מערכת משפטית בנינו לעצמנו, שאף משתפת פעולה עם מפיצי עלילות הדם והמסיתים השפלים ביותר נגד העם היהודי?
- ישראל מאפשרת חופש תנועה בתחומי שלטונה לנציגי אינטרנציונל שונאי היהודים הבאים לעורר התפרעויות משותפות עם הגייס החמישי המקומי של יהודים וערבים. זה לא רק פוגע בבטחון המדינה, תוך ביזוי חיילי צה"ל, אלא גם מספק חומר הסתה מצולם לתקשורת העוינת בעולם. יש עוד מדינה המתנהגת כך במצב מלחמה?
- יש מי שאחראים בישראל לארסנל העצום של נשק קטלני שהצטבר ברצועת עזה ושאת הסכנה שבו כבר מרגישים גם בתל אביב. כל עוד הם לא יועמדו לדין על פשע נגד העם היהודי יהיה עתיד המדינה בסכנה קיומית.