ארסנל אדיר של אמצעי לחימה המאוחסנים במסגדים, בבתי ספר ובתי חולים, בעזה העצמאית. כל זאת בהנחה וידיעה ברורה, לאור כל הסבבים המבצעיים בין הצדדים, כי צה"ל לא יפגיז מוסדות "אזרחיים", ובכך הנהגת החמאס והגי'הד האיסלאמי הבטיחו לעצמם תעודת ביטוח. ובמבצע הנוכחי אימצו לעצמם, בתרגומם האדיב של חלק מאנשי התקשורת הישראלית הכשר חדש: "פגיעה בבלתי מעורבים".
לא תעודה ולא ביטוח חיים. לאחמד ג'עברי היה נדמה שביטוח החיים שלו בתוקף. צה"ל ידע כי לאף ארכי-טרוריסט אין תעודת ביטוח, עוד מיום חטיפתו הראשון של החייל
גלעד שליט, ולאחר פדיון החייל החטוף, גם תעודת הביטוח וגם חייו של ג'עברי כבר לא בתוקף. לא די שאינם קוראים את השורות הקטנות, הם ממשיכים בסירובם לקרוא את המפה ואינם מנצלים הזדמנויות שניתנו להם: הינתקות, אבו מאזן-אולמרט, ביבי בנאום בר-אילן ועוד אחורה מקדמה דנן...
"אחרי" זהו ערך שלקוח מתרבות אחרת
לי בכל אופן ברור עוד מדפי ההיסטוריה כי לארגוני טרור ערבים איסלאמיסטים, פונדמנטליסטיים. אין, לא היה ולא יהיה ערך לאדם באשר הוא. מוטב להם, למטיפים ולהנהגות ארגוני הטרור, שהיד בליווי 72 בתולות בגיהינום ולא אדם חי. האזנתי לא אחת להנייה החמאסניק ולדובריו הקוראים לבני עמם להצטרף למעגל השהידים, אבל ביום פקודה כל הדוברים, השפלים ומוגי הלב, מתחפרים להם במחילות לאור נרות עם חולדות ופרעושים. היכן הדוגמה האישית? "אחרי" זהו ערך הלקוח מתרבות אחרת.
מבצע "עמוד ענן" הוכיח וימשיך להוכיח כי לכל המבקשים להיכלל בהגדרה: "בלתי מעורבים" עליהם לדאוג ששהייתם תהיה באזור מוגן ולא ממולכד, לא בכיתת לימוד שהפכה לכיתת יורים, לא בחדרי תפילה ומסקאדים (מסגדים) ולא במחלקות בתי החולים המיועדות לחולים, ולהנהגת ראשי הטרור ברור מראש כי אלה חדרי מתים.
