מבצע "קן הקוקיה " בליכוד נחל הצלחה מסחררת. הביצים שהטילו עופות שנחשבו פעם מוזרים בקן תנועת ההדר הביתרית, בקעו, גדלו, דחקו את בעלי הכנף הנסיכיים אל מחוץ לקן ירושתם ואפילו לא ספדו לנפילתם ארצה. עכשיו הם לא מוזרים יותר העופות האלה. הם העלו נוצה בפריימריז, פרשו כנפיים והיו לניצים הדורים. הם דואים בשמים בוטחים וגאים, יורדים מעדנות להשמיע בחדווה קולות "הליכוד ביתינו" אל מול הפורטרטים חמורי הסבר של זאב ושל מנחם התלויים עוד פתטית על בדי השלכת של אילן היוחסין הרוויזיוניסטי.
נגמר עידן. איש על מחנהו ואיש על דיגלו איננו רנטבילי עוד. העופות שהיו פעם מוזרים, זיהו את זאת מזמן. ביניהם לבין עצמם הם לא דיברו דברי אגדה, לא סיפרו סיפורי קוקייה, לא נסחפו בהערצה למיתוסים של ז'בוטינסקי ובגין. הם היו מעשיים. הלשון שלהם הייתה עניינית. קרה. הם דיברו אסטרטגיה בעברית העילגת של החברה הדיגיטלית. המפלגה שהייתה ונותרה בעיניה אידיאולוגית, הופשטה על ידם מתאריה וכונתה "פלטפורמה".
הם קראו לנאמניהם שהיו רחוקים מרוחה ותקוותיה של המפלגה הפונדקאית שהניפה דגלי תכלת של אמונה בציון ובשוויון ובליבראליזם נאור, להתפקד לשורותיה. לא חלילה מפני הנאמנות לעקרונותיה אלא מפני האמונה שיש בכוחם לרוקן אותה מערכיה מבפנים, לעלות אל תא ההגה של עגלתה ולנסוע בה כל הדרך אל השלטון. הם לא התביישו לקרא לאסטרטגיה ארוכת הטווח הזאת "דמוקרטיה במיטבה", "רצון הבוחר", "חילוף דורות" ועוד כהנה ביטויים האומרים תמיד את מה שאין בהם. את מחנותיהם הטבעיים שלהם הם לא פרקו. הם העתיקו אותם בביטול שם המותג שלהם ובמחיקת שטרי ההתחייבויות ההיסטוריות למייסדיהם, על תורני דגליהם ועל יריעות אוהליהם אל הפלטפורמה, והעמיסו אותם מעשה חושב עליה, והנה הם מוליכים אותם בחסדי המנוע השלטוני אל כבוש היעד הבא. הארץ!
נאכלים מבפנים
האסטרטגים המחוכמים ידעו ידוע היטב כי באין רוב דמוקרטי אין כל אפשרות עלי אדמות להשתלט על הדמוקרטיה הישראלית. אין אריתמטיקה דמוקרטית כזאת. מיעוט איך שסופרים אותו הוא תמיד פחות מרוב. הם החליטו על כן להתביית ברוב. לכבד אותו כרוב. להאדיר את כוחו כרוב. לעולם לא להתעמת מולו מעטים מול רבים. לא להתמודד. להפך. להצטרף. לחזק. לתת לו מנות דם. חמצן. הם קראו לזה רלוונטיות. הרוב קידם את אוהביו החדשים בזרועות פתוחות. הפתיים האדנותיים של הרוב דימו לנפשם כי הם בולעים אותם. הם מסלקים אותם מן הזירה. הם מאלפים אותם. מה רע? אבל יום אחד, עוד בטרם יושלם מבצע "קן הקוקיה", הם גילו לתדהמתם כי מה שהם דימו לבלוע אוכל אותם מבפנים. ההדר התחיל להיגרס כחצץ. השוויון להיטחן כבולבוסים. הליבראליזם לעורר בחילה. אבל היה מאוחר כבר.
רק עופות שהיו פעם אצילים ונהיו עכשיו מוזרים בעיני מעריצי הקוקייה יותר ויותר, ניסו להתייצב ולהילחם מבפנים על הערכים הוותיקים והמקודשים בעיני ראשונים. אבל הם לא הבינו, העופות שהיו למוזרים האלה, שתנועה אפשר לכבוש מבפנים אבל את התהליכים להם התמסרה אי-אפשר לבלום מבפנים. הם חרפו נפשם. לעגו להם. הם עמדו בפרץ. צחקו עליהם. השתמשו בהם. אמרו כי מעצם העובדה שהם בפונדק הם העניקו לו תעודת הכשר. ביום פקודה, כשכבר לא צריך היה יותר לשום הכשר, זרקו אותם אחר כבוד. זה היה דמוקרטי. לעילא ולעילא. לא הגון אולי בעיני "פיינשמעקערים", אבל מי עוסק בקטנות. דיל הקוקייה הגדול שקול כנגד כל גינוני התקינות הריקים שאינם יכולים לזקוף קומת איש.
הם לא הזרוקים היחידים. ייזרקו אחריהם עוד גם אחיהם המהווים עדיין את תשתיתה של הפלטפורמה. הם הנשרים הנבחרים בעיניהם. הם ממלאים את האולפנים ואת טורי העיתונים בהצהרות חגיגיות כי בחירתם מוכיחה את חוסנה של הדמוקרטיה, את שרידותה של האידיאולוגיה הנושנה, את הנאמנות לתורת ראשונים. הם ערבים לנצח ישראל של מורי דרכם. איש לא יהין להרים ולו אצבע מאצבעות ידיו כדי לשנות ממשנת האבות. האסטרטגים של "מבצע קן הקוקייה" צוחקים בקרבם. "ימיכם ספורים", הם אומרים לליבם. "אתם כבר מולכים בזכותנו. אתם כבר מוכתרים בכתרינו. אתם כבר מושלים בשרביטינו. השלב הבא, המכריע, הקרוב, הוא גם אתם! הרוב הדמוקרטי של המיעוט שנתביית ברוב, יגזור עליכם את התבוסה הכתובה כבר על מצחכם.
הבשורה אינה קלה. אבל היא לא דטרמיניסטית. גם על האסטרטגים של קן הקוקייה תיגזר גזירה. אפשר לכבוש מפלגה מבפנים. אולם לאחר מכן, היא ניצבת בהכרח לדין הבוחר. מי מיואש עד כדי אמונה כי הארץ כולה נפלה שדודה לפני קברניטי "קן הקוקייה"? מי חדל להאמין ביושרו הבסיסי של ציבור שאינו יכול לשאת תרגילים גם אם הם סוחפים, מבריקים, משתקים את השכל לרגע מכוח תנופתם המדהימה. הרי מבצע קן הקוקייה לא נגמר עם רשימה. הרשימה הולכת לכנסת. הכנסת הולכת להקים מתוכה ממשלה הממשלה צריכה לעמוד מול האמת של חיינו, מול האמת המדינית, מול האמת הביטחונית, מול האמת הכלכלית, מול האמת החברתית, מול האמת המשפטית, מול האמת הגלובאלית, מול האמת של הגורל שלנו. אין שום כוח מאלחש שיכול להרדים את יצר הקיום של עם מתעורר.
מבצע קן הקוקייה הצליח. הצלחתו היא ראשית תבוסתו.
