גם כשהייתה לבני יושבת-ראש מפלגת קדימה, ואני פעיל במפלגה ועורך אתר הפעילים "יאללה-קדימה", לא מצאתי בה את נבחרת הציבור שרציתי. לבני אומנם מדברת גבוה-גבוה ואמירותיה סבירות - שתי מדינות לשני עמים, קריאה לשלום בי העמים, שוויון בנטל וחברה אזרחית - אך בכל צומת הכרעה שעמדה בפניה בחרה לבני שלא לבחור. יתר על כן, בניהולה את מפלגת קדימה הוכיחה כי כל אותם הערכים שאליהם היא קוראת אינם מיושמים על ידיה ביומיום.
קשה לחשוב על נבחר ציבור שניתנו בידו ההזדמנויות שניתנו בידיה של לבני והיא פספסה אותן כך. פעמיים הייתה כפסע מהקמת
ממשלה - ופעמיים נכשלה בכך. הנרטיב השקרי על פיו לא נכנעה לבני לחרדים הופרך על-ידי ליצמן שחשף פתק בכתב ידה של לבני שבו הציעה לו יותר משהציע נתניהו. לעומת ראשי מפלגות אחרות מוסדותיה של קדימה אפשרו לה פעולה נוחה יותר מבכל מפלגה אחרת.
לבני אינה פוליטיקאית אחרת
האמון שנתנו בה מאות אלפי מצביעים, ואני ביניהם, והפך את קדימה למפלגה הגדולה ביותר בכנסת הזו, בראשות לבני, היא ההישג היחיד שלבני הייתה יכולה לנכס לעצמה. אכן, בנאום הפרישה שלה מהכנסת לפני כשבעה חודשים זה היה ההישג היחיד שציינה. זאת לאחר מעל עשור בכנסת, חלקו בתפקידים המיניסטריאליים הבכירים ביותר.
במקום לעמוד בראש אופוזיציה לוחמת ולהוות אלטרנטיבה שלטונית - נתנה קדימה של לבני לתקציבים מבית היוצר של נתניהו-שטייניץ לעבור בקלות. האופוזיציה בראשות לבני פספסה את המחאה החברתית והתבטאותה המגוחכת נגד החזרת
גלעד שליט כשבוע לאחר שהעסקה להשבתו הושלמה תיזכר לה לעד.
הנרטיב אותו ניסתה לאמץ, של "פוליטיקאית אחרת" הוא פשוט לא נכון. לבני איננה "פוליטיקאית אחרת" היא פשוט פוליטיקאית כושלת. תחקירים הנוגעים לשחיתות המנגנון המפלגתי של קדימה יצאו לאור בכלי תקשורת שונים במהלך כהונתה ולא נענו בתשובות משביעות רצון.
קדימה שאותה הובילה לבני הפכה למפלגה אנמית, ללא פעילי שטח, ללא דיונים ערכיים וללא התנהלות דמוקרטית בסיסית. העובדה ששני שלישים מחברי קדימה בחרו לכפור בהנהגתה, גם במחיר בחירתו של
שאול מופז, מצביעה על חוסר האמון שנתנו בה המקורבים לה ביותר - ביניהם
דליה איציק, פלסנר וביילסקי. זה לא שלבני לא עשתה "מפקדי ארגזים", היא פשוט עשתה אותם פחות טוב.
העובדה שלבני הפכה בימים האחרונים להיות הבטחה מחודשת, כאילו לא קרה דבר מאז שנת 2009, היא ההוכחה הטובה ביותר להיעדר האלטרנטיבה השלטונית בבחירות הללו. העובדה שמה שהכי מלחיץ בימים האחרונים את לפיד, יחימוביץ' ומופז זו הפוליטיקאית האנמית
ציפי לבני, שאחרי מעל עשר שנות כנסת וממשלה ללא כל הישג, הפכה פתאום להיות הבטחה חדשה ואיום אלקטורלי הופכת היעדר האלטרנטיבה להיות ברור ומובהק יותר מאי פעם.
