שמו של הכפר הדרוזי מגאר שבגליל העליון יצא לפניו בזכותו של עזאם עזאם, מגיבורי תוכנית הריאליטי "הישרדות" ושהתפרסם עוד קודם לכן כאסיר של שמונה שנים בכלא המצרי באשמת ריגול לטובת ישראל.
אלא שמעבר לפרסומו של עזאם עומד בימים אלה כפר מגאר, הסמוך לאתר צלמון, במרכזו של מסיק הזיתים העונתי. היה זה מופיד עזאם, בן-דודו ובן-כפרו של עזאם עזאם, שהזמין אותנו בתחילת השבוע להטות שכם בבציר הזיתים הגדול תחת שרביטו. נענינו בחפץ-לב למשימה והצטרפנו בכך לקבוצה נכבדה של שותפים אחרים למבצע, שנרתמה למלאכת הקודש, כמונו, בחלקת האדמה הברוכה של מופיד.
על אדמת מטע הזיתים כבר נפרשו מבעוד מועד שקים לאינספור ועליהם נאסף, תוך שעה קלה, פרי מר ובשל, שנשר מן העץ במשיכת גבעוליו ובסיועה של מגרפה שהופקדה לצורך המסיק בידינו.
כמיטב המסורת
כשכר על עמלנו הרב כינס אותנו מופיד עזאם, עם תום מלאכת הקודש, למסעדת "מפגש הזית" שלו, הצמודה למטע הזיתים. את חגיגת הבציר הגדולה שלנו קינחנו בחאפלה דרוזית חלומית ואותנטית. מופיד דאג להלעיט אותנו, כמיטב המסורת הדרוזית, במטעמי המקום, ובהם מג'דרה מעורבת בבורגול, לבנה עם זעתר, עלי-גפן ממולאים באורז, סלט ירקות קצוצים עד דק, וחומוס גזעי עם פיתות דקיקות. כשאת צימאוננו הרווינו בלימונדה צוננת ובתה מהביל עם נענע.
בתום החאפלה התקפלנו כולנו לבית הבד הסמוך כדי לחזות בתהליך ייצורו של שמן הזית, המופק מן הזיתים הכתושים. חזינו בנוזל הסמיך כשהוא נאסף לחביות גדולות ולפחיות קטנות, בעוד רגלינו טובלות בעיסה שחורה ודביקה של שמן. כמנהג בני המקום אף שתינו ממנו דוגמית.
חזרנו הביתה, עם מבט אחרון לעבר נופו הקסום של הגליל, כשאנו משוחים להנאתנו בשמן-זית זך.
