לאחרונה כמו פטריות לפני הגשם צצות פרסומות רבות הדואגות לציבור הרחב. כל מני תשדירים המהלכים אימה על המעסיקים, משהו כמו: "מעסיק, אוי ואבוי אם לא תתן לעובד את זכויותיו, הזהר, הממשלה החליטה לאכוף את החוק ואתה עלול לעמוד לדין".
או: "עובד יקר, בטחונך חשוב, דרוש ממעסיקך את כל אמצעי הבטיחות". קל לדמיין את התרחיש שיווצר בעקבות התשדיר: "נחמה, ברגע שהמנכ"ל יגיע תודיעי לו שיכנס אלי מיד לקוביה", "כן יעקב השרת". מגיע המנכ"ל. "מר העליון, אני דורש ממך לספק לי את כל אמצעי הבטיחות הנדרשים". "אין בעיה יעקב, ארוז את חפציך, בבית תרגיש בטוח לחלוטין"...
דוגמה אחרת: "יחד כל הדרך". מי בדיר החזירים הקפיטליסטים הזה המכונה מדינת
ישראל נוסע ביחד? כל אחד לעצמו. המדינה שהפקירה את התחבורה עשרות שנים לא מתביישת לקחת מכספנו כדי לשיר בכיף ולשבח את עצמה על חשבוננו.
פסטיבל מספרי סיפורים
מה שגדולי האומה שכחו: חוק לא מפרסמים, לא מאיימים ולא מברברים, חוק אוכפים! למה אין פרסומות כמו: "רוצחים, אנסים, שודדים וגנבים היזהרו, גדולי האומה התעוררו היום על צד ימין ופתאום בא להם לאכוף את החוק"?
זכורני שפעם זומנה הגברת זהבית לחקירה מפחידה בחשד לכל מיני פשעים ועבירות קלות. כולנו צהלנו: הידד, הנה שלטון החוק התעורר. מישהו זוכר את שמה בכלל? נעלמה. לא בטוח שהיא יושבת באיזה צינוק. סביר יותר להניח שאחרי התרועה הגדולה שסיפקה את זעם האספסוף שיחררו אותה לארמונה כמו ציפור דרור. את דנקנר חוקרים, את אולמרט וליברמן חקרו. כל הזמן רעש וצלצולים, חקירות וקישקושים במקום תוצאות. עובדים עלינו בעיניים. למה? כי אפשר.
נוסטלגיה
מה זה מזכיר לנו? פעם הייתה כותרת מלהיבה בעיתון: "סוף לבושה", הידד, הבושה הגיעה אל קיצה, איזה יופי, בכל העם צהלה ושמחה. על מה המהומה? שר המשפטים החליט לאכוף את החוק גם על מאבטחים. יפה מצידו, כל הכבוד. רק חבל שמשרד המשפטים לא כל כך מבין בעינייני חוק: חוק לא מתחילים לאכוף 60 שנה לאחר שחוקק ולא מתי שבא או שמתחשק. חוק אוכפים! חבל ששכחו לספר לו.
מעניין אילו עוד חוקים אינם נאכפים כי גדולי האומה עדיין ישנים? כנראה ניאלץ להמתין שהם יתעוררו. כי לחשוב לבד אנחנו לא יודעים. (סקרנים? ארמוז לכם: חוקי העבודה למשל. משק העבודה לא קרס והופך לשוק עבדים סתם כך. אבל אל תפריעו לעצמכם, תמשיכו לישון, נומה...).
הפרסום ברדיו אובד
אז מה קרה? מדוע במקום לספק לציבור את השירותים הנדרשים, מעדיפה הממשלה לתפקד על תקן פסטיבל מספרי סיפורים ולהסתפק ברעש וצלצולים? ובכן, יש כמה סיבות: קריסת משק העבודה, המחאה והבחירות, אבל הסיבה העיקרית היא שזה עובד.
חברות מוציאות על פרסומות סכומי עתק המצליחים להחזיק את כל שוק התקשורת!!! הן אינן עושות זאת לשם שמיים, אם הן משלמות כל כך הרבה כסף - זה עובד! למתקשים להבין את הרמז אסביר במפורש: אנחנו מספיק מטומטמים שאפשר להאכיל אותנו בפירסומות במקום במעשים.
דבר המבקר
שמענו שהמבקר חושד ששר המשפטים לא תמיד היה כל כך נאמן כלפינו, והוא התיר לכאורה לנשיא אוניברסיטת בר-אילן להעניק לעצמו כביכול כל טוב מכספנו.
אם ביבילנד לא הייתה ישראבלוף הרי שהחשודים היו עומדים מיד לדין, ולו היו נמצאים אשמים הם היו נכלאים לשנים רבות ומחזירים מכספם הפרטי כל אגורה ששדדו. לקינוח ממה שהיה נותר (אם בכלל היה נותר) הרי שחצי הונם היה מחולט. אבל לכם יש רק ביבי בראש, אז תקבלו ביבי.
מנהיג מהפכה בתחבורה
יום בהיר אחד התבשרו נהגי האוטובוסים כי משרד המשפטים החליט לאכוף תקנה לפיה חובה עליהם לכרוז לקראת כל תחנה. נגד נהג פושע שיתפס עובר על העבירה החמורה תוגש לא פחות ולא יותר תביעה פלילית. זה נשמע ממש כמו התחלה של בדיחה: רוצח, אנס, שודד ונהג ישבו על ספסל באבו כביר...
יצא לי לשאול מומחה בנושא והוא הרגיע אותי: "יש מושג שנקרא ריש פיי (רישום פלילי) והוא מחולק לשניים: יש סוג חמור (רוצחים, אנסים), ויש סוג קל (עברייני תחבורה)". גולם, אם זה לא חמור למה לקרוא לזה פלילי? מצאו להם חצי הריון, שוב עובדים עלינו.
היה לי ברור לחלוטין שלגדולי האומה איכפת ממוגבלים בדיוק כמו שאיכפת להם ממיליון הילדים העניים, אז חשבתי לתומי שמדובר סתם בטרנד תקופתי. אבל למה אצה להם דרכם לאכוף זאת בטירוף תוך כדי פאניקה היסטרית? הרי לו היו ממתינים מספר חודשים חברות התחבורה היו מספיקות להתקין את מערכת הכריזה בכל עשרות אלפי האוטובוסים.
המוגבלים הסתדרו 60 שנה בלי כריזת תחנות, תירגעו, הם יסתדרו עוד כמה חודשים. על מה הדחיפות? לא מצאתי מנוח. רק כשראיתי את השלט "מנהיג מהפכה בתחבורה" נפל האסימון: גדול האומה - שר התחבורה חפץ להותיר רושם לפני הבחירות של שינוי מהותי. הכרזות ווקליות זה משהו בולט. הציבור יזכור: בקדנציה הזו היה שינוי!
זו (לעניות דעתי) הסיבה האמיתית של"מנהיג הדגול" אצה כל כך הדרך להפוך נהגים העובדים בפרך 12 שעות ביממה, בלא שהדאגה לזכויותיהם מזיזה לו את קצה האצבע, לעבריינים פליליים. אני טועה? דובר
משרד התחבורה מוזמן להגיב, אלא אם כן הוא עסוק בדברים דחופים יותר.
יריקה בפרצוף זה פאסה
אבל כמובן הדוגמה הטובה מכל, האמא של הדוגמאות, זו פרשת האי היווני. אין אדם אחד במדינה הסבור שרק במקרה בעל ההון העסיק את בן השלטון תמורת שכר עתק עבור גלישה באינטרנט. לא זקן ולא נער, תבדקו בפגיות, לא תמצאו תינוק אחד שיש לו ספק. אפילו מזוז, אבל כשהוא עטוי בגלימת היועץ וחובש את משקפי שלטון החוק הוא נהיה מוכה בסנוורים.
אולי היועץ המשפחתי הנכבד דמיין את התרחיש הבא: מר אפל מגיע ללשכת עבודה ושואל: "יש לך במקרה מישהו לגלישה באינטרנט תמורת כמה מאות אלפי דולרים"? הפקיד מעלעל בכרטיסיות ואומר: "תשמע, יש פה מישהו בשם גלעד, מתאים לך"?...
בקיצור, גדולי האומה כבר לא מסתפקים ביריקה בפרצופנו, הטלת מימיהם מן המקפצה כבר לא עושה להם את זה, בלי להפריש את הפרשותיהם ישירות לתוך פיותנו הפעורות המביטות אליהם בהערצה, זה כבר לא מספק אותם.
מקום ריאלי
חשבתם פעם מה משמעות המושג "מקום ריאלי"? גדולי האומה מסתובבים סביב "המקומות הריאליים" כמו זבובים שגילו ערימת דשן אורגני ריחני, ואנו הציבור מוזמנים רק כדי לחתום למטה. כמו עדר של מטומטמים אנחנו בטוחים שזו דמוקרטיה (לעסקנים יש מקום בטוח, אנחנו מגיעים רק כדי לאשר).
נסכם
יש פרופסורים במחאה, יש טרכטנברג,
מבקר המדינה, אינטלקטואלים, יש גם עיתונאים אבל הם לא נושכים אפילו לא נובחים. אין צדיק אחד בסדום שישאל את השרים האחראים על השידורים: "אתם לא מתביישים? במקום לספק תוצאות אתם מברברים? אתם ילדים מפגרים? לא יודעים מה צריך לעשות? חוקים נוקבים! אכיפה נחושה! חקירות מקיר אל קיר! מעצרים! קנסות עתק! והמדינה תתנהל כמו שצריך בלי סיפורים ובלי קישקושים".
העם הנבחר, עם הסגולה שהוציא מתוכו את מיטב גאוני האנושות, עומד חסר אונים מול חבורת עסקנים חזירית, מושחתת ועלובה המתקראת פוליטיקאים ואין בידו לעשות מאום מלבד להפקיר את היקר לו מכל בידיהם שוב ושוב ושוב. אנחנו מקרה אבוד, כנראה שלעולם לא נבין שאסור להפקיר את הפוליטיקה לפוליטקאים! לכל עם המנהיגים הראויים לו! מגיע לנו.
יש פתגם האומר: ניתן לשטות בכל הציבור חלק מן הזמן, בחלק מן הציבור כל הזמן, אך לא ניתן לשטות בכל הציבור כל הזמן. למרבה הפלא והצער המשפט ככל הנראה שגוי. עד כה לפחות (ואין סימנים שזה עומד להשתנות בקרוב) האליטות מצליחות לשטות בכל הציבור כל הזמן!
רבים מצטטים את המשורר ששר: "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם", רק כל אינטיליגנט בטוח שהציבור זה מישהו אחר... כעת כבר ברור מדוע המדינה חושבת שאנחנו מטומטים? כי אנחנו מטומטמים.