את הסיפור הקסום של ק.ס. לואיס עיבדה יולי הרגיל, ביים אבישי בן גל על-פי בימויו הקודם של רפי ניב. ההצגה עלתה כבר שלוש פעמים בעבר בבית צבי: ב-1997, ב-1998 וב-2003. מההפקה האחרונה אני זוכרת במיוחד את הופעתו הבלתי נשכחת של יונתן (ששי) בוגנים, עם לשון-גוף ותנועה של פנתר אמיתי. ההצגה הפעם מלאה ומפורטת יותר, ולא מותירה לילדים דקה למנוחה. שפת תרגומה של יולי הרגיל אולי יפה וגבוהה ממה שהילדים משתמשים ביומיום, אך כדאי להרגיל את הילדים לעברית יפה ולא לשפת הקיצורים והזילות של השפה השגורה כיום בפי הילדים והנוער. ארבעת הילדים: פיטר - שחר פרץ המקסים, סוזאן - סיון קרצ'נר החביבה, לוסי - דניאל שרי גרטמן שופעת הרגש, ואדמונד - אביהוד תדהר הילד הנצחי האהוב, שנשלחו לחופשה כפרית בבית הפרופסור (דיוויד לוינסקי השחקן הקלאסי הכה מעולה, המפליא בשני תפקידיו, גם כשעיר העיזים שמחציתו אדם). הם מקבלים בהגיעם תדריך התנהגות בסגנון צבאי ממנהלת משק הבית הקפדנית והקשוחה גב' מקגריידי (שני רוטנברג, שבלטה במשחקה ב"גג שקוף" בתיאטרון הספריה - שבקלילות, בתוך שנייה, הופכת למכשפה הלבנה). מתוך שעמום, הם נכנסים לארון הבגדים הענק, ויוצאים מתוכו להרפתקה חלומית דמיונית, בה משתתפים הגיבורים של הסיפור במציאות. האם אתם נזכרים ב"הקוסם מארץ עוץ"? כך, לפתע פתאום, הם מגיחים מהארון בבת-אחת לארץ דמיונית בשם נרניה, שהמלכה הרעה/המכשפה הלבנה השליטה בה חורף נצחי. ארץ שלעולם אין בה חג מולד ו"סנטה קלאוס" המחלק מתנות. בדרך ההרפתקאות שלהם הם נתקלים בזאבים רעים ומפחידים המשמשים את מטרותיה של המכשפה הלבנה-המלכה. אלון אורבך כמוגרים, והזאב השני רועי ירושלמי, מפליאים בשפת גופם ובאיפור הנהדר שלהם. את המכשפה משרתים גם השרץ החנפן לירון לוי, שמתחלף עם אבישי בן גל בתפקיד הדורש גמישות עילאית. התלבושות והאביזרים, כמו הכרכרה של המכשפה, שעיצבה טליה אוטולונגי, מעשירים את ההצגה בדמיון וביצירתיות שהושקעו בהם, כמו גם האיפור הנפלא של כולם, שתודרכו בידי שיר זלינגר. כך הם משנים כליל את תדמיתם של הפרופסור החביב שהופך בפנטזיה לשד יער מקורנן עם לבוש כה מיוחד, או גב' מקגריידי שהופכת מזקנה צולעת למלכה יפהפייה השולטת בכולם בזכות שרביט הקסמים והרוע שלה.