עוד סאגה משפטית מבישה

החלטת היועץ המשפטי לממשלה לסגור את "התיק המרכזי" כנגד שר החוץ, ומאידך-גיסא להעמידו לדין על מרמה והפרת אמונים, היא עוד סאגה משפטית מבישה, המטילה קלון לא על ליברמן אלא על שלטון החוק. אם העמדתו לדין של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, לעניות דעתי, הייתה נבלה משפטית, הרי שהפרשה הנוכחית מעוררת בחילה, מכל בחינה שהיא. משפטים מן המעלה הראשונה, אנשי משפט אחרים, שופטים בדימוס וסתם פרשנים לענייני משפט כבר חרצו מזמן את דינו של ליברמן. לו היו אלה אמיתות משפטיות שאין עוררין עליהן ניתן היה להבין את משך הזמן הארוך שנדרש לגורמי אכיפת החוק להחליט על צעדיהם. בשום פנים ואופן אסור להשלים עם תופעה מסוכנת זו. אותם מומחים אולטימטיביים לענייני משפט ימצאו את הניסוחים המתאימים כדי להסביר את עינוי הדין שנגרם לליברמן. גם אם יעשו מאמצים על-אנושיים להצדיק את תפקודם, לא יצליחו למחוק את העובדה שאדם סביר איננו מסוגל לתפקד כשעננת חשד פלילי נגדו מרחפת מעל ראשו. לא ייתכן מצב כזה. רק בישראל... עיתוי פרסום החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה מותיר טעם רע, ואפילו חשדות שמא העיתוי נבחר בקפדנות. חודש לפני הבחירות להכריע גורלו של פוליטיקאי לכף חובה זהו מעשה בעייתי למדי. כל מי שלמד משפטים היה צריך לדקלם את העקרונות המשפטיים הבסיסיים של המשפט במדינה דמוקרטית. אפילו בקורס מבוא למשפט ציבורי מספיק כדי להבין היטב שחזקת החפות היא מן הערכים החשובים של משטר דמוקרטי. ערך חשוב זה לא עמד בפני הגורמים המשפטיים הבכירים ביותר במדינה כאשר הוחלט על הגשת כתב אישום נגד אולמרט בהיותו ראש ממשלה, והתוצאה הייתה הדחת ראש ממשלה שנבחר בבחירות דמוקרטיות על-ידי העם כריבון, באמצעות הלכה משפטית תמוהה למדי. אין מדינה בעולם שבה חילופי שלטון נעשים על-ידי בית משפט. בישראל כן. תיאורטית, גם ההחלטה להעמיד לדין את מר אביגדור ליברמן יכולה לשנות את תוצאות הבחירות. אם זה באמת יקרה או לאו, ימים יגידו. עיוות מובהק ליברמן הוא אדם פוליטי הנהנה מתמיכה ציבורית גדולה למדי. דעותיו המדיניות, צורת הדיבור הבוטה, החזות הקשוחה, וכדומה, אינן לרוחם של אזרחים כאלה ואחרים. כל עוד פעילותו הפוליטית של ליברמן איננה בגדר הפרת חוק, זכותו להתמודד בבחירות ככל אדם אחר. לא ייתכן שגורם משפטי, רם ונישא ככל שיהיה, בעצם יחליט במקום העם. זהו עיוות שאין למעלה ממנו. מאז הודעת ההתפטרות של ליברמן חרושת השמועות והפרשנויות בעיצומה. מובנות התבטאויותיהם של המתנגדים הפוליטיים אך בלתי מתקבלות על הדעת. תחת המסווה של נקיון-כפיים פוליטי ישנה כוונה ברורה להרוויח מכך בבחירות הקרובות. גם מצדדיו של ליברמן אינם בוחלים באמצעים כדי לעבור את המשוכה הפוליטית. אני משוכנע שטענתו של ליברמן על רדיפה על-רקע עדתי נכונה מאוד. קשה לממסד הפוליטי להכיל תופעה של התקדמות כה מהירה של אדם "זר", לא צבר ולא מאלה הרואים את עצמם בעלי המדינה הזו. ישראל קמה כמדינת מהגרים, מדינה של כלל יהודי העולם. אלא שהשנאה ל"זר", לאנשים שאינם משתייכים לאנשי שלומנו, מעבירה אנשים על דעתם. זו האמת ויש להודות בה בפה מלא. אלה ואלה גורמים נזקים אדירים לשלטון החוק ולחוסנה של ישראל. תוצאה הפוכה שמענו חוות דעת משפטיות מלומדות ממשפטנים רבים. לא תהיה זו טעות גסה אם נקבע שרוב מוחלט של הפרשנים טוען שהעמדתו לדין של ליברמן בעבירה של הפרת אמונים לא יכולה למנוע ממנו להיות שר אלא אם כן יוטל עליו קלון, וגם אז הסיכויים לפסילתו קלושים. אז אם כך הדברים, מדוע היה צורך למהר ולהחליט על הגשת כתב האישום דווקא עתה, חודש לפני הבחירות? יש כאן מראית עין בעייתית למדי. לא מן הנמנע שאלה המייחלים להדחתו של ליברמן מטעמים פוליטיים, ייווכחו שהאפקט של מהלך זה יהיה הפוך: ליברמן ירוץ והתמיכה בו תהיה עוד יותר גדולה. אם נחזור לרגע להתנהלות הפרקליטות בעניינו של מר אולמרט, נוכל לקבוע שעצם הערעור לעליון נועד להכשיל את ראש הממשלה לשעבר מלרוץ לבחירות. אז מטרה זו הושגה. משפטנים ועיתונאים ישרי-דרך התבטאו מפורשות נגד מהלך הערעור, אלא שקולם נאלם בתוך הרעש העצום של אלה אשר אינם מסתפקים במה שבית המשפט המחוזי קבע ומייחלים להרשעתו של אולמרט בעליון. יש לקוות שמלאכתם המכוונת אישית נגד אולמרט לא תצליח. הגיעה העת לשנות את הנוהג הנפסד הזה של התערבות גסה במערכת הבחירות ו/או חילופי שלטון באמצעות מהלכים משפטיים. שנית, על הפרקליטות לערוך חשבון נפש ממשי לגבי עינוי הדין שעוברים פוליטיקאים הנחשדים בפלילים.