ישנם אלו האוהבים לרוץ בכל בוקר כמה קילומטרים באוויר הפתוח, ישנם אלו האוהבים לרכוב על אופניים, לאחר מכן לשחות ורק בסוף, כשאתה כבר לא זוכר איך קוראים לך, לרוץ עוד כמה קילומטרים (טריאתלון). ישנם אלו הרצים בבית על מכשירים וכמובן ישנו הדחף החברתי והפסיכולוגי לרוץ במעגלים או על מכשירים שונים במכוני הספורט השונים. כך גם עושים ספורט, גם מתלבשים בהתאם, גם לעיתים מצליחים לעשות עסקים ולעיתים אף פוגשים את בן/בת הזוג לעתיד.
ככלל, תופעת הספורט הקבוצתי - מרתונים ותחרויות המוניות (מאות אנשים ספורטיביים הרצים ביחד לאותו הכיוון) - הפכו לאופנה מבורכת בישראל. החוויה הספורטיבית הקבוצתית, הידיעה שאינך רץ אולימפי אבל אתה יכול לרוץ, מחזקת רבים בשנים האחרונות.
ישנם רבים האוהבים רק להסתכל על הרצים ומדי פעם להציע להם כוס מים וישנם אלו שקופצים על כל אתגר ספורטיבי קבוצתי. אין זה משנה אם אתה רץ סביב הכנרת או אם אתה נאבק בחולות במדבר, העיקר שיש כיוון ואם קיים גם פרס למנצח אזי התמריץ רק גדל. אולם מסתבר שאין בהכרח צורך לרוץ קדימה במישור, ניתן גם לרוץ לגובה.
"מרוצי מדרגות" הפכו לפופולריים מאד בשנים האחרונות ומתקיימים באופן מסורתי בערים שונות. בתל אביב רצים בתוך בניינים, גם בחיפה ובמקומות נוספים צצות תחרויות דומות. כל תחרות כוללת טיפוס מפרך במעלה אלפי מדרגות, מקומה לקומה. מסדרונות של מדרגות חרום, שבימים רגילים משרתים בעיקר את צורכי חברת הביטוח של הבניין ולא את העובדים בו. עבור האנשים הרגילים המעלית היא מענה מספק.
אז החלטנו לבדוק האם ישנם עוד אנשים לבד מהישראלים המחפשים להם בניין לטיפוס ואלו הממצאים.