רק לא ביבי ובטח שלא ביבירמן. הנזקים שספגה המדינה וספגו אזרחיה הן במישור הלאומי והן במישור הבינלאומי אינם ניתנים עוד לתיקון, שכן כולנו יודעים כי טעויות מתקנים רק לאחר מודעות לקיומן ולנסיבות היווצרותן - ולא מקום שהטעויות נולדו ממעשה מכוון, הנובע מאלמנט נפשי של - "נכון עשיתי".
לא סליחה ולא מחילה מגיע למי שטמנו את ראשה של מדינת ישראל בחול האירופי והאמריקני. את החבל הבינלאומי הנמתח - הם קרעו; את מרחב התמרון הרחב - הם צמצמו; את התמיכה הבינלאומית - הם שמטו; את הביטחון מהאזרחים - הם נשלו; את הזקיפות הלאומית - הם כופפו. נותר רק דבר אחד שחדלו "מלעשות" - להתפטר ולמסור את מפתחות הממשלה לאדם אחר, ראוי יותר.
חובתו של כל אזרח במדינת ישראל לעשות, לשנות ולהביא למסירת מפתחות הממשלה לכל יד ימינית או שמאלית - רק לא לידיו של ביבי, כשם שחובתנו גם זכותנו. מוסד הבחירות אינו מוסד מובן מאליו, גם הימנעות מהצבעה יש בה כדי להביא להצבעה בלתי מכוונת ולתוצאות בלתי רצויות, כאשר כל נשמה בת נשמה במדינה זועקת לנמצא כיום ובצדק - לך הביתה. תפקידנו כאזרחים בחברה מתוקנת לרענן את זיכרוננו כל יום ביומו עד יום הבחירות בכל המעשים הבלתי נעשים אשר ננקטו ע"י הממשלה שבראשותו של ביבי כיום, רענון כזה יביא אותנו לתוצאה שאינה משתמעת לשניים - רק לא ביבי.
מי אשר גרם להתקלחות הרוחות ולמלחמה מיותרת בדרום - מלבד ביבי; מי אשר גרם לעוינות בינלאומית אמריקנית - מלבד ביבי; מי אשר הביא לצעדת המיליון אזרחים בכיכר המדינה - מלבד ביבי; מי אשר גרם לדוח עוני מקומם - מלבד ביבי, ועוד ועוד גרימות המלוות בתוצאות קשות, שכולנו מודעים להן. אמון ציבורי בממשלה, איננו עוד, ולא בכדי, כחברה מתוקנת אל לנו לשכוח כי כל רע שחל במדינה וריחף מעליה הינו כתוצאה ישירה, מהחלטות שגויות, מראש הממשלה הנוכחי, ותו לא.
אם סברנו כי "טוב" לנו להמשיך עם אותו אדם שכלכל את המדינה כפי שקלקל אותה, הרי לטעות נפלנו, יום הבחירות הוא יום דינה של המדינה לעוד ארבע שנים קדימה, לעוד ארבע שנים של תנועה, לעוד ארבע שנים של עבודה, ולעוד ארבע שנים של חידוש ולצדק חברתי. תחליפים לא חסר, חייבים לצאת מהפועה הביבי - נתנייתית, בועה שתתפוצץ לנו בפנים עוד בטרם נספיק לשנותה, וזה הזמן לשנותה.
מדינת ישראל עומדת בפני צומת דרכים עיקרית ועיקרונית, את ההגה האזרחים מחזיקים, טול לדוגמה העם המצרי, עם פשוט שנולד בעבדות ממשלתו של
חוסני מובארק עד אשר קם לתחייה לאחר שכיכר התחריר חיבק אותו, אותנו הבחירות הדמוקרטיות מחבקת, ואל לנו לפספס חיבוק זה, מתוך מחשבה כי חייבים "להיכנס במישהו" כי בסופו של יום, כך נראה, הממשלה "נכנסה ועוד תיכנס בנו".
תנועת הממשלה צריכה להיות קדימה, ולא אחורה, ביבירמן עשו מהעם ככללותו - צחוק, כל אזרח במדינה זו שילם את מחיר התנהלותם של מי שיושבים עם סיגרי העשן הלבן ועם הדולרים בגרביים. ממשלת טייקונים כזו תביא בסופו של יום להידרדרות טוטאלית של כל מעמד בינוני , או פחות מכך.
הגיעה השעה כבר להחליט אחרת, ולהפוך את ההחלטות שלא נראו לנו בעבר - ומלא שכאלה. אם לא מצאנו את המחליף הנכון, יש מקום אולי להתאמץ לארוז אומץ לב ולהצביע למחליף הקרוב "לנכון" שחיפשנו, ויש כאלה. כל הימור עדיף מהתרת המצב על-כנו.
