אין זו אגדה

ארז תדמור, ממקימי תנועת אם-תרצו ומי שבאופן רשמי הוגדר כראש אגף מדיניות בתנועה, מונה באחרונה לתפקיד ראש דסק באתר nrg של מעריב. עמוד באתר nrg, המציג את טורי תדמור, הגדיר אותו תחילה כ"ראש הדסק הפוליטי-מדיני של nrg" ובהמשך כראש דסק בלבד. תדמור כתב בעבר לעיתון "מקור ראשון", שבעליו שלמה בן-צבי רכש באחרונה את השליטה במעריב, אולם שמו אינו זר גם לקוראי מעריב. בשנים האחרונות כתב לאתר ולעיתון שורה של מאמרי דעה במגוון תחומים, תוך הבעת עמדותיו הביקורתיות כלפי אנשי שמאל, האקדמיה, ארגוני זכויות אדם וכלי תקשורת שונים (גילוי נאות: בין היתר הביע ביקורת כלפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מו"ל שותף של אתר זה). לפני שהשתתף בהקמת אם-תרצו היה כתב ב"מקור ראשון", "ידיעות ירושלים" וב-nrg. באחרונה פירסם רשימות גם באתר "מידה", המגדיר את עצמו כאתר של "שמרנים ליברליים" והיה העורך הפוליטי-מדיני של האתר. למרות עבודתו כעיתונאי, תדמור מזוהה בעיקר עם תנועת אם-תרצו, המגדירה את עצמה כתנועת מרכז, אך נתפסת כתנועת ימין (באחרונה מתנהל משפט הדן בשאלה אם אפשר להגדיר את התנועה כ"פשיסטית", בעקבות תביעת דיבה שהגיש רונן שובל, ראש התנועה). התנועה תפסה בשנים האחרונות מקום הולך וגדל בשיח הציבורי, והתפרסמה בפעילותה נגד ארגונים ויחידים האוחזים בדעות שאינן ציוניות דיין, לתפיסת ראשי אם-תרצו. כך למשל הוצג תדמור בכתבת דיוקן ב"כל הזמן", מקומון מעריב בירושלים: "בקמפוס כולם יודעים: עם ארז תדמור לא מתעסקים. תדמור הוא הבולדוזר שמניע את תנועת אם-תרצו, המנהלת מאבקים קשים בקמפוס בכל מה שלא מספיק ציוני עבורם". מינויו של פעיל בתנועה כאם-תרצו לראש דסק באתר חדשות עשוי להצביע על הכיוון הפוליטי שאליו צועד מעריב של בן-צבי. כיצד היה מתקבל מינוי שכזה לו היה מגיע מהצד השני של המפה הפוליטית, למשל אם יריב אופנהיימר היה ממונה לעורך בדסק חדשות של כלי תקשורת בעודו מחזיק בתפקיד מזכ"ל תנועת שלום-עכשיו? אפשר לדמיין את המאמר הנוקב שהיה מתפרסם מטעם תנועת אם-תרצו. ממעריב לא נמסרה תגובה.

רשימות קשורות:

- האלימות לא מתחילה במגרש - אתם הטמעתם את זה? - כך עובד הפיתוי - הכיוון לא ידוע - אנרגיה חדשה