שבת האחרונה (29.12.12), 10:00 בבוקר שעת יציאה (לא ממתינים למאחרים), שלושה מדריכים - אחד בשפה האנגלית והשניים הנותרים חילקו את המסיירים ביניהם ויצאו בשלושה ראשים לתור את האזור שנבחר. שמש חורפית מלטפת ומדריך בקיא בנושאים - הם מתכון ליום סיורים מוצלח.
יחד עם המדריך שלנו, אילון בן שחר, ואיתו קבוצה קבועה הנצמדת אליו, יצאנו לכנסיית השילוש הקדוש, למיסה לצד עץ אשוח בכנסייה פרובוסלבית כשברקע קולות הסופרן של הנזירות היו חוויה עילאית. הנזירה המבוגרת יצאה לאחר הביקור למדריך וביקשה להעיר כי אסור לצלם בזמן המיסה. לא עזרו הסבריו כי הבוקר קיבל את רשותה של הנזירה הצעירה לביקור הקבוצה ללא הגבלות. הנזירה המבוגרת דיברה רוסית והמדריך דיבר אנגלית/עברית. אחד הנוכחים תירגם וכך כל אחד מהם עמד על שלו. לבסוף נפרדו לשלום.
בדרכנו לתחנה הבאה עברנו על פני שער יפו, מקום בו חולפים יהודים החוזרים מתפילת שחרית לרגלי הכותל המערבי, תיירים שבאו לפקוד את הכנסיות והשווקים, וכמובן הישראלים מכל קצות הארץ שניצלו את מזג האוויר החמים לביקור. הסוסים המשטרתיים הובלו לטיול בוקר ולחילוץ עצמות.
כעת לרחבת הכנסייה הארמנית "יעקב הקדוש". הקירות מקושטים בקטשקרים שעולי רגל הביאו איתם. חלפנו דרך בית הקפה שבחצרו ישב חתול רחוב על כסאות מעוטרים בקרמיקה ארמנית וסימל את העונה השקטה של הצליינים החוגגים לרוב את חג המולד בבתיהם עם משפחותיהם וכאן הכל שקט. הגענו לכנסיית "המשיח". המיסה נערכה בעברית ודגל ישראל הונף. לכאן נמנעה כניסתנו והורשינו להציץ מחוץ לאולם.
הכנסייה היוונית הקתולית סגורה בשבת לרגל נקיונות, אז המשכנו לכנסייה הפרנסיסקנית "סן סלבטורה". בכניסה עמד עץ אשוח ובתוך הכנסייה מצג צבעוני של לידת ישו באבוס.
בדרכנו לתחנה 8 בויאה דולורוזה עברנו על פני סוחרים צעקניים שהבולט בהם הכריז על מיץ רימונים ב-7 שקל לכוס תוך צעקות: "יותר זול מרמי לוי" (אגב: בפעם האחרונה שהיינו כאן הכוס עלתה רק 5 שקל).
מכאן עלינו לגג כנסיית הקבר, שם קיבלנו תדרוך לגבי הכפר האתיופי השוכן במקום. חיכינו בתור אחרי קבוצת תיירים מניגריה ואז דרך הפתח האתיופי ירדנו לכנסיית הקבר תוך מבט על ציור בו מלכת שבא נפגשת עם שלמה המלך. בין חברי המשלחת היהודית אפשר לראות שני אברכים מזוקנים עם פאות בניגוד למלך שלמה שהיה מגולח עם שפם של רוזן צרפתי ושיער מוארך.
ברחבת כנסיית הקבר שמענו שוב מפי המדריך אילון בן שחר על מאבקי הכוחות הקיימים כאן וכל שינוי מזערי ככל שיהיה, חייב לקבל את אישור נציגי כל הדתות, ללא אף התנגדות (וזה קשה מאוד), שאם לא כן, יפרצו מאבקים אלימים בתוך הכנסייה, ואכן כאלו פורצים מדי פעם ורק המשטרה מביאה לסיומם.
משם ירדנו למחצבה השוכנת בתוך כנסיית הקבר, מקום בו מצאו לפי האמונה את הצלב שישו נצלב עליו, וכאן הסתיים הסיור. להתראות בשבת הבאה ב-10:00 בכיכר ספרא וזיכרו: לא ממתינים למאחרים.
