מה לנו ולמאלי

בתחילת השבוע דווח, כי פלשתינים יידו גולות לעבר אוטובוס ממוגן שהסיע 12 תלמידות באזור חברון. אירוע זה (ואירועים אחרים המתוארים בהמשך) מחזקים את הטענה שלי מהשבוע שעבר: המצב באזור יהודה ושומרון רגיש מאוד, וכנראה לא חסר הרבה עד שיתחולל אירוע משמעותי שיוביל להסלמה. נוסף לכך, ניתן לראות שלביצוע פעולות טרור ופגיעה בחפים מפשע כל האמצעים כשרים, פשוטו כמשמעו. אפילו גולות משחק תמימות. מה שכן, אולי דבר זה יכול ללמד אותנו על זהות הפוגעים: נערים צעירים שכרגע החלו את חיי הטרור שלהם.

פעילות שגרתית של יחידת המסתערבים של מג"ב בכפר טמון הסתבכה (יום ג', 1.1.13). המסתערבים היו צריכים לחשוף את עצמם כדי לעצור את המבוקש. מאותו רגע החלו אירועי אלימות שנמשכו כשמונה שעות, כשבסופם נפצעו שני חיילים ושמונה פלשתינים – כולם במצב קל. ראשית, אני רוצה להגיד כל הכבוד למסתערבים שהעדיפו לבצע את המעצר כשהם חשופים, על פני האפשרות ללכת ולחזור ביום אחר. שנית, המצב המתוח שקיים ואירוע זה יכולים להקשות על ביצוע פעולות דומות. הרי הפלשתינים יודעים שאנחנו פועלים שם, וכמעט מדי יום מתפרסם שצה"ל או גורמים אחרים עצרו מבוקשים בשטחים. אבל, אירוע זה יכול להביא לעמידה על המשמר מהצד הפלשתיני ודריכות יתר. פעולה עתידית בהקשר כזה, אם תיחשף, עלולה להיתקל בהתנגדות הרבה יותר עזה שתכריח את הגורמים המבצעים להגיב בהתאם.

אחרי האירוע השבוע בכפר טמון, אמר אחד מראשי הפת"ח, אחמד אבו אסעד, כי הם לא מעוניינים בהסלמה וקשה להם (לפת"ח) לשלוט בשטח והכל יכול להתפוצץ. עד כמה הפת"ח באמת לא רוצה שהמצב יסלים? אבו-מאזן אמר כבר, שאם הקיפאון המדיני יימשך אחרי הבחירות, הוא מוכן לפרק את הרשות הפלשתינית ולמסור את המפתחות לידי נתניהו. הסלמה של המצב תחייב יציאה לפעולה צבאית שתיגמר עם לחץ עולמי להמשך המו"מ. המרוויח היחיד ממצב זה הוא אבו-מאזן. קודם כל, הוא ייחשב צדיק, כי הוא לא הביא להסלמה ואפילו ניסה למנוע אותה, ולאחר מכן ייחשב כשותף הפוטנציאלי היחיד למו"מ. כפי שכבר אמרתי, לא אתפלא אם ריכוזם של כל האירועים האלו יתפוצץ ויביא לפעולה צבאית.

מי מכם שמע פעם על מדינה בשם "מאלי"? מדובר במדינה במרכז-מערב אפריקה; מקום 24 מבחינת דירוג שטח מדינות העולם (יותר גדולה משטחיהן של גרמניה וצרפת ביחד); ואחת המדינות העניות בעולם (מקום 175 במדד הפיתוח האנושי מתוך 179 מדינות). מה שכן, בצפון מאלי מתפתח וגדל כר פורה של אל-קעאידה. במשך שנים אל-קאעידה היה קיים בגזרה, אבל בפרופיל נמוך, וחוסר היציבות הפוליטית במדינה הביא את אנשיו ליציאה ממקומות המסתור. יש להם אספקה רבה של דלק ונשק ממאגרי המדינה וממחסנים ששימשו את משטר קדאפי. אז מה לנו ולמדינה שרחוקה כ-4,000 קילומטרים מאיתנו? העובדה שצפון מאלי הוא כרגע השטח הכי גדול בעולם שבו לאל-קאעידה יש שליטה. מדובר למעשה במדינת טרור. ברגע שהם יבססו את מעמדם באופן סופי במדינה, הם יפנו לאידיאולוגיה הקבועה שלהם: נגד ארה"ב והאויב הציוני.

שלב נוסף בבטחון המדינה עומד להסתיים בקרוב: בניית הגדר בגבול מצרים. מתוך 242 ק"מ, הושלמו 230 ק"מ. גורמים המעורבים בתהליך מוסרים, כי בעוד כחודשיים תסתיים הבנייה. מטרת הגדר, על-פי הגדרות הממשלה, היא עצירת כניסת מסתננים, מבריחים וגורמי טרור. פן חשוב בגדר הוא היכולת לאתר ולזהות גורמים שמתקרבים אליה. אולם, הגדר לא יכולה למנוע את המשך הברחות הנשק לרצועה, משום שהן נעשות מתחת לפני האדמה. למרות זאת, פיתוח הגדר הוא שלב חשוב, משום שהיא יכולה להיות השלב הראשון בתהליך של מניעת זליגת טרור לישראל: קודם נמנע מגורמים עוינים להיכנס, לאחר מכן נשדרג את הגדר ונוכל למנוע מהנשק להיכנס.