אין זה פלא שמטה הבחירות של יהדות התורה מבקש רעיונות, מפני שאין מה למכור. אם היה, לא היו צריכים טובות; זה היה זורם מאליו. העניין הוא שאי-אפשר עוד לרמות את הציבור, אי-אפשר עוד לעבוד עליו, כללי המשחק השתנו.
בעבר הם שלטו על העיתון החרדי היחיד, מאוחר יותר על שניים, כשלשניהם אותה מטרה. היום התקשורת הרבה יותר רחבה, הציבור מקבל אינפורמציה מהרבה מקומות ואי-אפשר עוד לספר סיפורים, על כל שקר חוטפים בפרצוף, עומדים למשפט הציבור כפי שצריך היה להיות גם בעבר אבל לא היה.
אבל מאחר שהם מבקשים ומתחננים לרעיונות, אז הנה הרעיון הכי טוב: סייג לחכמה שתיקה. עדיף שב ואל תעשה. מה שפחות ידברו - פחות יזיקו לעצמם. על כל מילה יחטפו כמה מילים נגד, אז בשביל מה הם צריכים את זה?
שימו לב: הקמפיין הרשמי פרסם מודעות, ולא עברו כמה שעות וכבר היו כמה שלעגו להם. לכן בציבור שלנו, היכן שחוש הביקורת מאוד חזק ואין מה שלא עובר ביקורת, השתיקה עובדת יותר טוב.
אפילו כינוס של גדולי התורה איני יודע אם זה חכם, מפני שזה יחמם קצת, אבל ירחיק רבים בשל מחלוקת על סדר הישיבה ומי שיהיה שם ומי לא. עדיף היה לעשות כמה כינוסים שלכל אחד מהם מזמינים אחרים, וככה להזמין את כולם.
הרושם הוא, כי הכל מת. לא מרגישים את הפעילות בשטח - כך אומרים לי - זה לא כמו שהיה בעבר. אולי זה יתעורר בשבוע הבא; בינתיים שקט מוחלט. ואולי מפני שזה באמצע זמן הישיבה ואף אחד לא מתיר לבחורים ולאברכים לעבוד. האם גם כך יצליחו? - ימים ידברו.
