סקרי הבחירות: סיכום ומגמות

האמת היא שההבדל המשמעותי ביותר בין מערכת הבחירות הרדומה של השנה, לבין מערכות הבחירות הסוערות יותר שלפניה, הוא ההכרה בקיומם של הגושים. מי שזוכר כיצד רקעה ציפי לבני ברגליה וייבבה: "אני ניצחתי בבחירות, ואני אקים את הממשלה", יודע עד כמה השתדל השמאל הישראלי להתכחש לעובדה שהוא מצוי במחנה אחד עם הערבים. אבל כישלון מאמציה של לבני להקים ממשלה גרם לתקשורת להבין שלא תמיד מצליחים השקרים ליצור מציאות, וכיום היא מדברת בטבעיות על הגושים כאילו מעולם לא התכחשה לקיומם. האירוע הממשי שתרם לסיומה של מערכת הבחירות עוד לפני שהתחילה הוא האיחוד בין הליכוד לישראל ביתנו. אנשי השמאל שחלמו על חבירה לישראל ביתנו כדי להקים ממשלה שתגרש את ליברמן מביתו, איבדו גם את התקווה הזו, הסתכלו על הגושים, והבינו שאין להם סיכוי. וכך קרה שמערכת הבחירות הנוכחית היא הראשונה שבה מתמקד העניין במאבקים בתוך המחנות ולא ביניהם. גם השוואת הממוצעים של תוצאות שבעה סקרים שנערכו לפני חודש לאלה של שמונה סקרים שנערכו בשבוע האחרון, מעלה שהשינויים היחידים חלו בתוך המחנות. בדיוק כמו לפני חודש, מנבאים הסקרים ניצחון בשיעור של 53:67 למחנה הימין. לכל אחד מהמחנות נוספה מפלגה אחת שלא עברה את אחוז החסימה לפני חודש: שני מנדטים לקדימה במחנה השמאל, ושני מנדטים לעוצמה לישראל במחנה הימין. שתי הנחות לצורך הניתוח של מעברי המנדטים בתוך המחנות בוצעו שתי הנחות - ההנחה הראשונה: בסקרים שהיו לפני חודש היו לעוצמה לישראל ולקדימה מנדט אחד, כשבימין המנדט הזה יורד מהליכוד, ובשמאל המנדט הזה יורד מהעבודה (וזאת כיוון שהן שתי המפלגות הגדולות בתוך המחנות). ההנחה השנייה: המנדט הנוסף לעוצמה לישראל הגיע מהבית היהודי, והמנדט הנוסף לקדימה הגיע מלבני. בהנחות אלה קל מאוד לנתח את השינויים בתוך המחנות: הליכוד העביר שלושה לבית היהודי, שהעביר אחד לעוצמה לישראל. העבודה העבירה שני מנדטים ללפיד, ואילו לבני העבירה מנדט אחד לקדימה, ושניים למרצ. קשה להסביר את המעבר של שני המנדטים מהעבודה ללפיד, אך ייתכן שאנשי העשירונים העליונים, המשוכנעים שהם מעמד הביניים, נבהלו מכוונותיה של יחימוביץ' להעלות את המיסים המוטלים עליהם, ובמיוחד נבהלו מהמילים "מס ירושה" המופיעות בתוכניתה הכלכלית. את ירידתה של לבני בסקרי החודש האחרון מעשרה לשבעה מנדטים קל יותר להסביר. את המנדט לקדימה היא הפסידה בגלל תמיכתו של אולמרט במופז, ואילו את השניים שהפסידה למרצ ניתן להסביר במסר הכפול שהעבירה, כשמצד אחד הציגה את עצמה כמנהיגת היונים הצחורות, ומצד שני הצהירה על רצונה להיכנס לממשלת נתניהו כדי ללחוץ על הברקס. אבל היונים הצחורות ממש לא מוכנות למצוא את עצמן בשובך של נתניהו. העדפתן את מרצ על פני העבודה מוסברת בעובדה שיחימוביץ' אימצה אל ליבה את המתנחלים והחרדים שנואי נפשן. ניצי הימין השינוי המשמעותי ביותר במחנה הימין בין הבחירות הנוכחיות לאלה שקדמו להן הוא מעבר המצביעים מהליכוד וישראל ביתנו לבית היהודי. מעבר זה החל כבר מזמן, התעצם עם האיחוד בין הליכוד לישראל ביתנו, וכאמור נמשך גם בחודש האחרון. הסיבה הפשוטה והברורה לכך היא שניצי הימין אינם מוכנים לתת את קולם למפלגה שמנהיגה הצהיר על תמיכתו בשתי מדינות לשני עמים. בשעה שהתקשורת הציגה את הליכוד כימין קיצוני, הבינו הניצים היטב שהליכוד בראשות נתניהו זז שמאלה, והעדיפו להצביע עבור מפלגה שתייצג נאמנה את התנגדותם לכל הסדר עם מחמוד עבאס ומחבלי הפת"ח שנואי נפשם. השינוי המשמעותי ביותר בין הבחירות הנוכחיות לאלה שקדמו להן הוא כמובן התרסקותה של קדימה. אלא שמבט מפוכח מגלה שקדימה לא התרסקה אלא התפצלה. כשמסכמים את המנדטים שמקבלים לפיד, לבני ומופז מקבלים (לפי הסקרים) עשרים מנדטים, ירידה של שמונה מנדטים מהבחירות הקודמות, וירידה הזהה לירידה בכוחן המשותף של הליכוד וישראל ביתנו. מעניין לציין שבשני המחנות זזו המנדטים מהמרכז לקצוות, כשבימין עלה כוחן של הבית היהודי ועוצמה לישראל, ובשמאל עלה כוחן של העבודה ומרצ. לכל הימנים הלועגים לקולות הנודדים שבשמאל יש להזכיר שבבחירות 2006 קיבל הליכוד 12 מנדטים. יש לשער שחלק גדול מאותם ניצי ליכוד שנשארו איתו אז ולא נדדו לקדימה, הם בדיוק אלה שנדדו עתה לבית היהודי. מספרם של נאמני הליכוד בכל תנאי דומה כנראה למספרם של נאמני אגודת ישראל בכל תנאי – כשישה מנדטים. לימנים הבוטחים בכוחם כדאי לזכור שבבחירות 2006 ניצח מחנה השמאל בתוצאה 50:70, ועם קצת עזרה מאובמה וידידיו יכולה תוצאה זו לחזור גם בבחירות שתתקיימנה אחרי הבחירות הקרובות. לצורך השוואת תוצאות הסקרים עם תוצאות הבחירות, ובתקווה שהשוואה זו תשים ללעג ולקלס את הלועגים לסקרים, מוצג להלן ממוצע הסקרים של השבוע האחרון: הליכוד 34, העבודה 16, הבית היהודי 14, שס 11, לפיד 11, לבני 7, אגודת ישראל 6, מרצ 6, עוצמה לישראל 2, קדימה 2, מפלגות ערביות 11. בסקרים שתוצאותיהם סוכמו נדגמו לפחות 4,000 משיבים, ואילו היה זה מדגם אקראי של קולות הבוחרים בפועל היה תחום השגיאה שני מנדטים לגבי המחנות (53:67) ולגבי הליכוד, ומנדט אחד לגבי שאר המפלגות. בהתחשב בעובדה שבכל זאת אלו סקרים, תחום השגיאה הסביר הוא שלושה מנדטים לגבי המחנות ולגבי הליכוד, שני מנדטים לגבי המפלגות שלהן יותר מעשרה מנדטים, ומנדט אחד לגבי השאר. נחכה ונראה.