על-רקע הביקורת הנוקבת המייוחסת לנשיא אובמה כלפי ראש ממשלת ישראל בהקשר לסוגיית המו"מ המדיני בערוץ הפלשתיני, ובהינתן הקמפיין האגרסיבי של מפלגות המרכז והשמאל בהקשר זה, יש עניין בהפניית תשומת לב להתבטאות רדיקלית של שר הדתות של הרש"פ, מחמוד אל-חבש, שפורסמה לאחרונה (18 בדצמבר 2012) בעיתון הפלשתיני "אל-חיאת אל ג'דידה", ולפיה - מאז ומעולם היו אלה המוסלמים בלבד אשר ערכו תפילות בכותל המערבי.
בניסיונו לבסס מצג שווא זה הדגיש השר מחמוד אל-חבש כי ..."ירושלים על כל מאפייניה, הגיאוגראפיה שלה, והאתרים המקודשים לאיסלאם ולנצרות ובכלל זה הכותל המערבי, הם זכותם הבלעדית של הפלשתינים". עוד מדגיש השר כי ..."הכרזותיו של ראש הממשלה נתניהו לגבי זכותה של ישראל לבעלות על הכותל המערבי הן בגדר שטויות וניסיון למניפולציה של ההיסטוריה והגיאוגראפיה , ואין להן כל ביסוס היסטורי או משפטי". לטענת אל-חבש, בכל מהלך ההיסטוריה ועד "הצהרת בלפור" ב-1917, אך ורק המוסלמים פקדו את הכותל למטרות תפילה!
הסלמה בהתבטאויות
מדיניות הכחשת הזיקה ההיסטורית שבין היהדות לבין ירושלים אינה קו הסברה חדש של הרשות הפלשתינית, אולם בחודשים האחרונים ניכרת מידה של הסלמה במימד זה. כך למשל ייחד בטאון הרש"פ "אל-חיאת אל-ג'דידה" מאמר מערכת ובו מיקד את המסר לפיו למנהיגי התנועה הציונית אין כל זיקה ל"שניים עשר השבטים התנ"כיים" ולכן אין לישראל זכות היסטורית ומשפטית להתקיים. עוד קובע כותב המאמר כי "ישראל היא סרח עודף באזור , ובתור שכזו היא פוגעת בביטחון וביציבות, וכי הכיבוש ( כלומר ישראל) בכל שלביו וצורותיו, בעבר ובהווה, נעדרי זכות קיום".
דממת אלחוט
העובדה שהתבטאויות בוטות מסוג זה אינן זוכות לגינוי חד-משמעי מצד צמרת הרש"פ אינה מפתיעה ; לעומת זאת יש לתהות על ההתעלמות של כלי התקשורת הישראלים מהילך רוח רדיקאלי ומתריס זה בזירה הפלשתינית , ולא פחות מכך , מ"דממת האלחוט" של ההסברה הישראלית דווקא בהתייחס לסוגיית הליבה הרגישה ביותר על סדר היום של הסכסוך הישראלי-פלשתיני.
שומה איפוא שהשיח הציבורי והפוליטי בישראל בסוגיית האחריות לקיפאון במו"מ לא יתעלם מהתשומה העויינת של הרש"פ דווקא בנושא שעל פניו לא אמורה להיות מחלוקת בין הימין לבין השמאל.
