"לפיכך ילך ויקיים בשמחה מצוות עשה של בחירת מלך בישראל וזריזין מקדימין למצוות. ובקיימו מצווה זו ייזכר בכל הדורות הקודמים שלא זכו לכך וישתף אותם, במחשבתו, במצווה חשובה זו, כנאמר: "את אשר ישנו פה עמנו היום ואת אשר איננו פה עמנו היום". ויטיל הפתק באימה וביראה ויעשה הכל כדת וכדין על-מנת שיהיה קולו בין הכשרים ולא בין הפסולים, בין הפורסים סוכת שלום ולא בין הפורשים מן הציבור. ואחר כך ילך לביתו ויעשה סעודת מצווה ויקרא בספרי העתים לתולדות עם ישראל וקורותיו ויתענג עם בני ביתו על השבתון" (הלכות מדינה, פרק בוחרין, סימן תש"ח, סעיף תשע"ג).
הגהות אשר"י: ויש המהדרין בטיול ברחבי הארץ שזכינו להלקיים קום והתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה והכל לפי מנהג המקום ועל-פי מצב הרוח, מזג האוויר והאופנים. ובמוצאי השבתון יקדים לעלות על יצועו ולא יבלה עתותיו ושעותיו בשמיעת תוצאות המדגמים והבלי הפרשנים, שהרי לא תקנו אסרו חג על יום המחרת, ואף לא מימונה וכדומה, אלא הוא יום עבודה ומלאכה שכולו קודש להמשך בנין הארץ והמדינה. וישמע כל התוצאות למחרת ואין בכך איסור "לינה". ואם לא עלה בידו מבוקשו ונבחריו בושו ונחפרו, יצפה לישועה בסיבוב הבא אשר בוא יבוא, כמאמר חז"ל: "לא זכו-בעיתה (ארבע שנים), זכו-אחישנה (שלוש שנים ואף פחות).
