מהיכן צץ החג הזה ט"ו בשבט

מהיכן צץ החג הזה ט"ו בשבט, הוא הרי לא מופיע בשום מקום בספרי התורה או התנ"ך. אז מהיכן נולד החג הזה? בפעם הראשונה שאנו רואים את אזכורו של החג הזה שבו מוזכר ט"ו בשבט הוא המשנה. מסכת ראש השנה א, א,

"אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם.

בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.

בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן

אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.

בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת.

בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים,

בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ."

ט"ו בשבט יוצא תמיד ביום החמישה עשר, בחודש החמישי במניין החודשים העבריים. מה שמאפיין את היום הזה, ט"ו בשבט, הוא נטיעות, חג הטבע, תרומות, וכן לאכול מפרי הארץ. בשנים האחרונות התרחב המנהג לקיים את סדר ט"ו בשבט (סדר ט"ו בשבט מצורף בקישור בסוף המאמר). מתי בדיוק הפך החג הזה לחג של ממש קשה לציין, יש עדויות אם כי לא רבות כי בתקופת הגאונים נחוג כחג של ראש השנה לאילנות. כמו-כן, אנו מוצאים מספר ברכות ואף פיוטים שונים המזכירים את החג. במדרש קהלת רבא, ט', אנו קוראים את הפסוקים הבאים: "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: "ראה מעשיי כמה נאים ומשובחים הם, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך". ט"ו בשבט מתגבש כחג אצל יהודי וחכמי צפת כבר במאה השבע עשרה, חכמי צפת מחליטים להחיל חג זה בחגי ישראל בכדי להנחיל אהבה לארץ ישראל, לזרז על-ידי הנטיעות ואהבת הארץ את הגאולה של הארץ והבאתם של יהודי הגולה לארץ ישראל.כבר אז רואים ויודעים חכמי צפת כי נטיעת עץ בארץ ישראל מחזקת את הקשר בין הנוטע ובין ארצו. לאחר הקמת מדינת ישראל יצאה יוזמה של מייסדי שמורת נאות קדומים נוגה ראובני ואמנון ידין להכין את סדר ט"ו בשבט, כל הטכס מבוסס על הבסיס הציוני, אהבת הארץ, אהבת המולדת ושמירת הטבע בארץ ישראל . מכאן בעצם התחילו לצוץ כל סדרי ט"ו השבט, הם בעצם הניחו את היסודות לסדרים השונים המוכרים לנו כיום. כיום מוכרים לנו מאות סדרים שונים אך דומים בעקרונות שלהם שנקראים ומנוהלים אצל המציינים את חג ט"ו בשבט.

מנהגי החג היום

אכילת פירות הארץ, ישנו הנוהג לאכול מפרי הארץ, יש המהדרין ואוכלים את שבעת המינים, המנהג הנפוץ ביותר הוא אכילת פירות יבשים, כגון חרובים, תמרים, משמשים, תאנים , צימוקים ועוד.מנהג אכילת הפירות היבשים בא מהעבר הרחוק כאשר אמצעי האכסון לא היו כפי שהם כיום, לא היו מקררים שהיה אפשר לשמור בהם את הפירות לזמן רב. מנהג אכילת הפירות התחיל בקהילות אשכנז ,במשך הזמן התפשט גם לשאר קהילות ישראל והפך ברבות הזמן לאחד הסמלים העיקריים של החג. בערב ט"ו בשבט השתרש לו מנהג די צעיר במנהגים היהודיים והוא ליל ט"ו בשבט. כאשר בליל ט"ו בשבט קוראים את סדר ט"ו בשבט.

סדר ט"ו בשבט בסדר ט"ו בשבט מרבים באכילת פירות עדיף כמה שיותר סוגי פרי הרי זה משובח, פרי טרי וגם פירות יבשים. שותים ארבע כוסות יין, אדום או לבן, קוראים פסוקים שונים מהמקורות המבטאים את היאחזות בארץ ישראל, שיבת העם לארצו, הפסוקים המדגישים את אהבת הארץ. כגון "כי האדם עץ השדה", "ונטעתים על אדמתם", "כימי העץ כן ימי עמי".

נטיעות הנטיעות הוא המנהג העיקרי המסמל יותר מכול את חג האילנות, ט"ו בשבט, אם מדברים על ט"ו בשבט מדברים על נטיעות, "ונטעתים על אדמתם", המנהג לנטוע כמה שיותר עצים, כל בן משפחה מצווה לנטוע עץ אחד בחג, קרן הקיימת לישראל בכול שנה ושנה נערכת לחג ומאפשרת למאות אלפי ישראלים לנטע עץ ביערות ישראל ועל-ידי כך למלא אחרי מצוות החג ,על-ידי כך להרחיב את יערות ישראל ולאפשר לנוטעים את ההרגשה של השייכות, של אהבת הארץ על-ידי נטיעת עץ במדינת ישראל, דבר אשר לא רק מגדיל את שטחי היער בישראל אלה גם מחזק את הקשר בין הנוטע ובין ארצו. בשנת 1908 מכריזה הסתדרות המורים על ט"ו בשבט כחג הנטיעות , מאז מאות אלפים מילדי ישראל נוהגים לנטוע עץ אחד בכול שנה ביערות ישראל בעידודה של קרן הקיימת ועל-ידי כך לחזק את הקשר בין הליד הנוטע ובין ארצו הנבנית מדינת ישראל.

קישור לסדר ט"ו בשבט - הסדר הרשמי המופץ על-ידי משרד החינוך: [קישור]. להלן שני ציורים שציירה הציירת אהובה קליין וכן שני ציורים שלה לצביעה לילדים. הציורים כולם באדיבות הציירת.