דני וחנה, שניהם מעשנים כבדים, נישאו כדת משה וישראל. האהבה לבלבה והאמירה מיום ליום. בני הזוג בילו שעות רבות של עישון משותף, הקימו משפחה וטוו תוכניות לעתיד. אלא שלימים התפכחה חנה והחליטה להיגמל מהעישון, המזיק לבריאותה. למרבה השמחה, עלה הדבר בידה, ולאחר מאמצים עליונים ראתה עצמה כגמולה סופית מהעישון הממכר. למרבה הצער, גרמה גמילתה של חנה להתרחקות גוברת והולכת מדני. חנה לא יכלה לשאת עוד את ריח הסיגריות הממלא את הבית. היא נגעלה מריח בגדיו של דני, וריח גופו גרם לה לדחייה ממש. מהר מאוד, הקירבה והאהבה ששררו בין בני הזוג פינו את מקומם לריחוק, ניכור ואף סלידה של ממש. בתוך זמן קצר, מצאו עצמם דני וחנה בבית הדין הרבני, כאשר תביעת גירושין תלויה ועומדת ביניהם. האם נסיבות אלה מצמיחות עילת גירושין שתוכר על-ידי בית הדין הרבני?
יש לזכור, כי כאשר תביעת הגירושין מוגשת ללא הסכמת שני בני הזוג להתגרש, צריך בן הזוג המעוניין להתגרש להוכיח, שעומדת לו עילת גירושין. בהעדר עילה - תידחה תביעת הגירושין. לא כל טענה תוכר כעילה לגט. לדוגמה: מריבות ומחלוקות בין בני זוג לא יצמיחו, כשלעצמם, עילת גירושין.
מוכרות עילות גירושין מסוגים שונים. יש עילות שמביאות רק להמלצה לגט. יש עילות המחייבות את הבעל לשלם לאישה את כתובתה, ועילות שפוטרות אותו מתשלום הכתובה. יש עילות המוכרות כחזקות יותר למתן גט, לעומת עילות מוחלשות יותר (כדוגמת הטענה שבן הזוג המאיס עצמו), אשר אינן עומדות כעילה יחידה לגט, ונדרשות עילות מוצדקות נוספות.
מקובל לחלק את עילות הגירושין לעילות אובייקטיביות (כדוגמת פגם נפשי, פגם פיזי, מומים, עקרות ועוד), לעומת עילות סובייקטיביות - התנהגותיות (כדוגמת מרידה, בגידה, התמכרות, סירוב לקיים יחסי מין ועוד).
טענת מומים
זו עילת הגט השכיחה ביותר. לדוגמה: מחלת נפש, מחלות המעוררות דחיה, ספירת זרע נמוכה, וכמובן מחלות מדבקות.
יש להבחין אם מדובר במום עליו ידע בן הזוג. אם מדובר במום שבן הזוג ידע עליו עוד קודם החתונה, לא ניתן יהא להסתמך על מום זה כעילה לגירושין. אישה המעלה טענה בדבר המום עליו ידעה קודם החתונה לא תזכה לכתובתה. בעל שידע על נכותה של האישה לפני החתונה, ובכל זאת החליט להתחתן איתה וכעת מאס בה בגלל המום - יחוייב בגט, אך לא בהכרח יחוייב בכתובתה.
ואולם, אם מדובר במום שהתגלה או נוצר לאחר החתונה, כדוגמת מחלה או נכות מתאונת דרכים, או מום המונע מהאישה חיי אישות, יחליט בית הדין הרבני בהתאם לסיווג המום. כך למשל, תאונת דרכים שגרמה למום המונע קיום מצוות "
פרו ורבו" - הוכר כמום אובייקטיבי המצדיק גירושין, אף נגד רצונו של הבעל, מבלי לחייב את הבעל בתשלום הכתובה של אשתו.
אי קיום יחסי מין
גבר המסרב לקיים יחסי מין עם רעייתו, למרות שהוא מסוגל לכך, עלול להיות מחוייב בכתובתה אם תדרוש האישה להתגרש. לעומת זאת, אי קיום יחסי מין בשל אימפוטנציה יכול להוות עילה לגירושין, אך לא יגרור חיוב בתשלום הכתובה. במקרה שמדובר בספירת זרע נמוכה יכולה האישה להעלות טענת מום ולדרוש את כתובתה.
אישה המסרבת לקיים יחסי מין עם בעלה תיחשב "מורדת", ותקנה לבעלה עילה לגט, ללא חיוב בתשלום כתובתה של האישה.
הפרת החובה לזון
יש להבחין בין מקרים שונים. כאשר מדובר בבעל בטלן, המסרב לעבוד, או בעל עובד המסרב לזון את אשתו וילדיו - ומפר את חובתו לפרנס את משפחתו - תהא האישה זכאית להתגרש. ברם, כאשר מדובר במקרה של בעל מובטל או נכה, או שיש בנמצא סיבה אחרת המונעת ממנו לעבוד ולזון את משפחתו - לא יהווה הדבר עילה לגירושין.
קמצנות או בטלנות הינן עבירה על מצוות המזונות. עוני - לא.
עיסוק בפשע או התנהגות בלתי חוקית
לאדם שרעייתו מתנהגת בפריצות תעמוד עילה לגט, והאישה עלולה להפסיד את כתובתה. בעל שמתנהג בניגוד לחוק, למשל באלימות פיזית או נפשית, תקנה התנהגותו עילה לגירושין. כך גם במקרה של בעל המתעמר באשתו, למשל מונע ממנה לפגוש את בני משפחתה, או עוסק בפשע או חי עם אחרת ומתנהג שלא כדין - ניתן לחייבו ליתן גט, וכמובן לשלם לאשתו את מלוא כתובתה.
הולדת ילד אחד
אם בני הזוג היו נשואים 10 שנים והאישה לא ילדה, ואין לבעל ילדים מאישה אחרת - לכל אחד מבני הזוג יש עילה לגט. אבל מה המצב כאשר נולד רק ילד אחד? מקובלת הקביעה, כי בהולדת ילד אחד אין כדי לקיים את מצוות "פרו ורבו". לכן, אם נולד ילד אחד בלבד - זוהי עילה לגירושין.
בגידה
בגידה הוכרה כעילה ראויה לגירושין על-ידי בית הדין הרבני, בין אם נעשתה על-ידי הגבר ובין אם על-ידי האישה. המקרה של בגידה מהווה דוגמה טובה להמחיש את "מירוץ הסמכויות":
"מירוץ הסמכויות" קובע, שהערכאה הראשונה אליה פנה אחד מבני הזוג - היא זו שתדון, על-פי רוב, בסכסוך בין הצדדים. לעתים יהיה כדאי יותר לאחד מבני הזוג שהסכסוך יידון בפני בית הדין הרבני דווקא, ולא בפני בית המשפט לענייני משפחה. אחד המקרים לכך הוא גירושין בעילה של אישה בוגדת. בעוד שבית הדין הרבני עלול לשלול מהאישה את חלקה ברכוש, לרבות כתובתה, הרי שבית המשפט לענייני משפחה - לא. כך גם לגבי שלילת מזונות האישה בבית הדין הרבני בניגוד לבית המשפט לענייני משפחה. לעתים יש משמעות והשלכות לזהות המותב שידון בסכסוך בין בני הזוג. לא תמיד "ישתלם" לגבר להקדים את האישה ולפתוח תיק בבית הדין הרבני, ואם עילת הגירושין שיציג אינה נכונה - עלול להיגרם לו הפסד כספי ניכר דווקא בבית הדין הרבני. כך למשל, גבר שהסתיר מרעייתו מום ממנו סבל עוד קודם הנישואין, יפגע בזכויותיו הכספיות, והאישה עשויה לקבל זכויות יתר.
הפסקת עישון
נחזור לדני וחנה, בני הזוג המעשנים, אשר במרוצת חיי הנישואין נגמל אחד מהם מהעישון. הנגמל סובל מאוד מהעשן הממלא את הבית, נגעל מריח הסיגריות ונדחה מריח גופו של בן הזוג. המצב המתואר הוליד קונפליקטים רבים עד כדי מחלוקות בלתי ניתנות לגישור מבחינה מעשית. בנסיבות מסויימות יכול העישון להיות מוכר כעילה סובייקטיבית למתן גט. כל מקרה לפי נסיבותיו.