ביום האישה הבינלאומי 2008, יצאה אישה ערבייה גיבורה, לרחובות ריאד, בירתה של סעודיה, נכנסה לרכב והחלה לנהוג, תוך תיעוד נהיגתה במצלמה, כשבאחיזתה בהגה היא הפרה את החוק. שמה וג'ייה חווידר. זו אחת מן הנשים האמיצות בעולם הערבי. היא פנתה לשר הפנים הסעודי, הנסיך נאיף בן עבד אלעזיז, בבקשה שיבטל את האיסור ויאפשר לנשות הממלכה להחזיק רישיון נהיגה. היוטיוב העלה את קולה לספריית הווידאו הגדולה בעולם. וג'ייה נאבקת בחוקי האפליה נגד נשים תוך סיכון חייה ופרנסתה.
על הגיבורים והגיבורות הערבים האמיתיים, למדתי, בין השאר, מתמונת המצב האקטואלית של התהליכים המהפכניים בעולם הערבי, אותה מביא וחושף ג'קי חוגי בספרו "אלף לילה. קום". כך למדתי גם על עבד אל כרים נביל סלימאן, המכונה "כרים עאמר", סטודנט ללימודי משפטים מאלכסנדריה והבלוגר הראשון בתולדות מצרים שהושלך למאסר בשל דעותיו, המתנגדות לחכמי הדת של אוניברסיטת אל-אזהר, המסיתים תוקפים אלימים איסלאמיסטים כנגד שכניהם הנוצרים הקופטים של אלכסנדריה.
וכך כתב האיש הצעיר האמיץ הזה: "אחת ממדגרות הטרור הבולטות במצרים, בשל תוכני הלימוד שלה, המבשלים את מוחותיהם של הסטודנטים והופכים אותם למפלצות אדם". ולאחר שנעצר כתב: "למוסד אל-אזהר, האוניברסיטה שלו, מרציה ונכבדיה, שהתייצבו ועדיין מתייצבים נגד כל מי שחושב בדרכי החירות ורחוק מכל ההשמצות והכזבים שלכם, אני אומר: סופכם בפח הזבל של ההיסטוריה, ואז לא יימצא מי שיבכה עליכם".
האומץ הרב של הילדה בת ה-9 שנישאה לגבר בן 28
פיראס סעד, סופר ומשורר מהעיר לאדקיה, הוא בלוגר סורי אמיץ, שהעז למתוח ביקורת חריפה על הממשל הסורי. הוא נשלח לארבע שנות מאסר. כמוהו גם זיאד פראלי, מתכנת צעיר מביירות, שהמציא משחק מחאה אינטרנטי, המאפשר למשתמש להתגושש עם דמויות מוכרות מהממסד הפוליטי הלבנוני, שרוב האזרחים רוחשים לו בוז. וכך כתבו הוא וחבריו: "מן המפורסמות הוא שכל העולם במה. אנו שואלים - כמה פעמים בעבר נקבע גורלה של לבנון במו ידיה? הרי מקדמת דנא היינו ועודנו בובות המופעלות בידי אחרים, בין שעל בסיס עדתי ובין שמסיבות דתיות. כעת, לראשונה, אנו הופכים את כיוון התנועה. נהיה אנו השולטים, והם הבובות".
האמיצה מכל, שתרמה יותר מכולן לשיח הציבורי הערבי על אודות התופעה הנפוצה מאוד של נישואי קטינות, הייתה ילדה בת 9 מתימן, שאביה השיא אותה בניגוד לרצונה, לגבר בן 28. הילדה, נוג'וד עלי אל-אהדל, עשתה היסטוריה בעולם הערבי. לאחר חודשיים וחצי במסגרת הנישואין הכפויים, היא יצאה מבית החתן בצנעא, ולקחה מונית היישר לבית המשפט. בהגיעה לבית המשפט היא פנתה לאב בית הדין וביקשה ממנו לפסוק על גירושיה. לאחר דיון קצר הורה אב בית הדין לאביה ולבעלה פאיז, לגרשה. נג'וד הקטנה הכריזה לעיתונות העולמית שראיינה אותה: "אחרי שהתגרשתי מבעלי, המבוגר ממני בעשרים שנה, חיי השתנו. חזרתי לילדותי ולבית הספר שלי".
"ישראל מנצחת כי היא מיישמת את עיקרון האזרחות"
העיתונאי המצרי מוחמד סייד אחמד, בספרו "בהידום התותחים", בו הביע תמיכה בשיתוף פעולה ישראלי ומצרי, הוא החלוץ שבלוחמי התרבות הערבים, שהעזו לגלות עניין ותמיכה בתרבות או בפוליטיקה הישראלית ולטעון בעד שיתוף פעולה עימה. על לוחמי תרבות אלה ניתן למנות גם את הסופר והמחזאי המצרי עלי סאלם, והעיתונאי חוסיין סראג, ויותר מכולם הפובליציסט והמו"ל אמין אל-מהדי.
הגדיל לעשות ד"ר עבד אל חמיד אנסארי הקטרי, חכם דת ופובליציסט מאוניברסיטת קטר, אשר בטורו האישי בעיתון אל-ביאן, היוצא לאור באיחוד האמירויות, כתב כך: "ישראל מנצחת כי איננה מרמה את עצמה אלא מבקרת את עצמה ומודה בכישלונותיה. ישראל מנצחת כי היא מכבדת את שלטון החוק ואת עצמאות השיפוט, ואין בה איש שהוא מעל לחוק. ישראל מנצחת כי היא מיישמת את עיקרון האזרחות על כל תושביה, גם הערבים, ומעניקה להם את כל הזכויות הפוליטיות, ובהן הזכות להקים מפלגות ולהשתתף בפרלמנט ובממשלה. ישראל מנצחת כי ההשכלה בה מפותחת ואוניברסיטאותיה מוכרות בעולם המערבי בגלל מכוני המחקר המצטיינים שלה, ומאחר שהיא מקצה להם את התקציבים הגדולים בעולם למחקר מדעי. ישראל מנצחת כי היא מבטיחה את כל החירויות ואת חופש העיתונות".
