ל
בנימין נתניהו יש ברירה כיום, הוא יכול לפנות לשותפים הרגילים ונאמנים שלו, הלא הם סחטני המפלגות החרדיות, ולהקים איתם קואליציה שאולי תצליח להחזיק מעמד בעזרת
שלי יחימוביץ' (עם האג'נדה הכלכלית-חברתית-מרכסיסטית שלה). זוהי אגב אפשרות מאוד ריאלית... כי אז שלי לא תצטרך לשבת עם "קהילת הימין קיצוני" ותדון רק בכלכלה וחברה עם שס והחרדים...קואליציה כזו תהיה כמובן שבירה ומועדת להתרסקות בכל רגע - ואכן כך מרקיבים קואליציה!.
אבל בתקופה קריטית זו, כדי להרכיב קואליציה שתצליח לכונן
ממשלה יציבה, כזו אשר תצליח לשלוט, שתדע איך להגן על המדינה מאויבים מבפנים ומבחוץ ושתשכיל לקדם את המדינה מבחינה כלכלית וחברתית, חייב להיות קונסנזוס ברור ומוסכם של כול השותפים לקואליציה על כול קוי יסוד, על כול המטרות והיעדים ובעיקר, להתחשב ברצון הציבור וציפיותיו.
רצון הציבור וציפיותיו
העליה בבחירות של מפלגות לפיד-בנט-יחימוביץ-גלאון-ולבני, מצביעה לאו-דווקא על התחזקות האופוזיציה, כמו לאי שביעות רצונו של רוב הציבור מתוצאות פעילויות הממשלה הקודמת (ולא מהבחינה המדינית/ביטחונית - שזה לא היה הנושא העיקרי בבחירות), אלא דווקא בנושאים הכלכליים והחברתיים בהן אכן נכשלה ממשלת נתניהו.
לפיכך הקמת הקואליציה הפעם חייבת לתקן באופן יסודי את סדר העדיפויות הלאומי. לתקן את העיוותים בחלוקת המשאבים לציבור, בהקלה על שכבות הביניים, בחלוקה שוויונית של הנטל הביטחוני והכלכלי (לרבות מניעת תקציבי ענק לציבור החרדי). לכן אסור שיהיו רק הסכמות חלקיות ו/או לדחות חילוקי דעות מהותיים "לטיפול מאוחר יותר".
עלינו לזכור שנוסחאות של חפיף (דהיינו, הסכמות חלקיות ודחיית הכרעות) תביא במוקדם יותר מאשר במאוחר, לקריסת הקואליציה ונפילת הממשלה - מה שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו בתקופה קריטית זו.
קואליציה עתידה
מרכיב הקואליציה הינו כידוע איש פוליטי החושב על עתידו הרחוק יותר אשר מאמין שטובות שיעשה למפלגה זו או אחרת (כמו למפלגות החרדיות) ישתלמו לו בעתיד הרחוק. זו כבר אינה אקסיומה, להפך, נראה בעליל שכיום, הבוחר הופך להיות מתוחכם יותר ועם מטען מידע רב יותר, ולכן על פשלות וחפיפניקיות הוא ישלם לו כגמולו בצעדי מחאה ובעיקר בקלפי כפי שעשה הפעם...
חשבון הנפש שיעשה בנימין נתניהו יראה לו שבקושי נשארה לו מפלגה איתנה מאחריו שיוכל לסמוך עליה שתביא לו שלטון בעתיד. לפיכך, כזה אשר מרכיב את הקואליציה, הוא חייב, יותר מאי פעם, - להקשיב לרחשי לב הציבור ולפעול אך ורק למען האינטרסים הלאומיים ולשכנע את שותפיו העתידיים לעשות כמוהו. רב המשותף על המבדיל בין נתניהו-לפיד-בנט-קדימה-ולבני (ואין לשלול את ש"ס אם יאמצו את עקרונות השוויון בנטל וקבלת חינוך ל"ליבה"). ברור גם שהנושא של "המשך השיחות" עם הפלשתינים חייב להישאר על סדר היום שלנו, כדרישת ארה"ב ואירופה (והלא אנחנו יודעים שכלום לא יתפתח בנדון ולאו-דווקא באשמתנו...) - לכן למה שלא יסכימו כולם בנדון?..
יש לחזור ולהדגיש שלנוכח ההתפתחויות הפוליטיות באזורנו, התחזקות הטרור בעולם והבדלנות לנושא זה המאפיינת את שלטונו של
ברק אובמה, - פריצת מלחמות נגדנו הינן יותר מאפשרויות בעלמא, יש לכך תרחישים מאד סבירים.
לפיכך, הקמת קואליציה רחבה ומאוחדת בקוי יסוד מוסכמים זהו לא לוקסוס אלא הכרח קיומי - וכולנו מצפים שמנהיגי המפלגות, כולם, יבינו זאת.
