אם לפיד ינצח כולנו נפסיד: השוויון בנטל

"כולם חייבים לשרת"! (את המדינה בצה"ל) האומנם? איש לא בחן את שלושת המילים הללו לעומקן ורובנו מקבלים את צרופן למשפט אחד כאקסיומה. שלוש מילים תמימות לכאורה עם מטען נפץ אדיר שניתן לכתוב ספר על כל אחת מהן: מי הם "כולם"? האם ניתן בכלל לכלול את כולם? למה "חייבים", והאם ניתן לחייב?, מה מקור החובה (מוסרית או חוקית?) למה "לשרת את המדינה", מי זו המדינה? לשם מה נועדה המדינה אם לא לשרת את האזרח?, ממתי נהפכו היוצרות והמדינה הפכה להיות מקבלת השירות ולא נותנת שירות?, למה דווקא צה"ל?, לתרום לחברה (מרצון, חובה אינה תרומה) אפשר באלף דרכים, גם נשיא המדינה לא שירת בצה"ל ותרומתו לא נופלת מאף גנרל. הדיסונאנס הקוגנטיבי הזה, בין התפיסה ש"חובה לשרת את המדינה" לבין התפיסה ש"חובת מדינה לשרת את האזרח" הוא הבסיס לחוסר ההבנה של רבים למה שום דבר לא עובד כאן. שתי התפיסות לא יכולות לדור בכפיפה אחת. על כל אחד מאיתנו להחליט האחת או השנייה? התפיסה כי לאזרח ישנה חובה (משפטית או מוסרית) לשרת את המדינה מסמל השקפת עולם מעוותת ששמה את המדינה בעדיפות ראשונה, האזרח שני ואין מקום שלישי. לעומת זאת, התפיסה כי על המדינה חלה החובה לשרת את האזרח מביאה לידי ביטוי את הצורך במדינה מלכתחילה. איש לא חייב דבר לאיש, וגם לא למדינה!!!. איש לא ביקש להיוולד פה ולא ביקש להילחם את המלחמות שהמדינה כופה עליו (שרבות מהן נציגיה מיצרים בעצמם). עסקת החליפין בין האזרח למדינה כבר הושלמה עם גזילת המרחבים ע"י המדינה מהאזרח תמורת הגנת המדינה מפני אויבים. המדינה רכשה מונופול על זכויות האדם למרחבים הפתוחים לאוויר למים לעצים ואף לזכות להתמודד מול אנשים הפוגעים בו. עתה נדרשים האזרחים גם לשאת בנטל ההגנה על מרחבים שהמדינה לקחה (חינם ובכפיה) לא לזה ייחל האדם שייסד את המדינה מלכתחילה. עצם החובה לשרת מקורה בחקיקה כחובה משפטית ולא בתפיסה אידיאולוגית שאינה ניתנת לסתירה. הצורך בחוק לחייב שירות צבאי, חוסך מהמדינה את המאמץ הדרוש לחנך את האזרח לאהבת המולדת והרצון לתרומה באופן וולנטרי תוך מתן הרגשה לאזרח שהוא חלק ממשהו שיותר גדול ממנו חלק מקהילה. זה בדיוק מה שלפיד והתומכים "בשוויון בנטל" לעשות לחרדים. את הכשל לחנך אותם לערכים דמוקרטיים אנו מפנים לדבר שהכי קל לעשות- לחוקק חוקים אנטי דמוקרטיים. איזה מדינה זו תהיה אם כל ערך שאנו מאמינים בו יהפוך לחובה חוקית? צבא לא מתפקד ולא יכול לתפקד על חובה משפטית לשרת. כל מה שצריך לעשות זה להתבונן מסביב ולראות מה קורה לצבאות שלא מושתתות על ערכים ועל הרגשת שליחות אלא על בסיס חובה חוקית. בישראל התברכנו עד כה, במחזורי גיוס עם מוטיבציה גבוהה לשרת שגם אם לא היה חוק המחייב גיוס 95% מהמתגייסים היו מתגייסים וברצון. גם כיום, מי שלא רוצה לשרת מוצא את הדרך לקבל פטור למרות חוק המחייב גיוס ויש שיאמרו שזה הדבר הכי קל לעשות. אין דרך בעולם לחייב חייל לשאת נשק ולהילחם. מאז ומתמיד הדרך למלחמה היה דרך חינוך לערכים, להרגשת חלק מקבוצה אורגנית אחת ותחושת הסיכון לפרט ולמשפחתו. אבל מעולם לא גיוס תוך ניכור בין המגוייס לגורם שאותו הוא משרת!