מעשה בלפידון ותשעה-עשר בלונים!
היה היה נער פלא-יהירון לפידון שמו, בארץ חלם/
בריון ויפה-מראה שחלם על כסא של מלך/
או ראש ממשלה הכי אחי שיש בחלד/
'יש עתיד' ויש גם כסף/הבטיח, ניגן, רקד / ושר לכל העדר/
מבלי שנדע היכן העתיד? ואיפה הכסף?/
לבחירות יצא הוא / חמוש בסיסמאות / מוכרות ולעוסות מ'חוות החיות'/
אך מנצחות הן / כל בורון-טיפשון-הסוגד לזהב ולעגל/
ו...והלא יאומן התרחש / החלום כמעט התממש / ניצחנו!
תשעה-עשר עב"מים / זה חלום יפה / ניצחנו!
מכיסו שלף יהירון / בלון מתנה יפה / לכל עב"ם בלתי מזוהה/
ניצחנו, ניצחנו, ניצחנו - שאג יהירון כאריה.../
והשמחה, הצהלה, והששון אחזו בכל בלון / כאילו
שהזועביז, נסראללה,
אחמדינג'אד, הנייה ועבאס/
התאדו כלא היו / במזרח השימון החד"ש/
ואז נשמע קולה של הפיה הטובה / אימא שולמית המקסימה/
דואגת לוחשת לבנה היקר... רק אל תשכח ילדון / מה סופו של כל בלון!
זכור בני, את סבא 'דש', אבא 'שינוי' ואחותנו קדימה/
המושחתת והמגונה ששכחה / מה זה להיות יהודייה / בארץ חמדה/
זכור, מה קרה לאולמרטון, ציפיפון, מופזון, שלילון, מצנעון, ביילילון, שרידון, רמוןמון, דרעיעון ופרץון...
שהפריחו בלונים באוסלו ואספמיא / אדומים, ורודים, צהובים וירוקים...
שהתפוצצו להם כצפוי... בום טראח פוי... על הפנים!
כי זה סופו של כל כתבלבון - וסתם בלון / שהלפידון עלה לו לראשון!
