בתביעה בגין ליקויי בנייה, קבע מומחה הדיירים כי דלת הכניסה לדירה הינה עם נעילה ל- 3 כיוונים בלבד בעוד בהתאם לתקנה 2.92 לתוספת השנייה של תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970 - נקבע כדלקמן:
"אמצעי (2)
א) מנעול ביטחון בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים ומופעלים על-ידי מנגנון גלילי ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון גלילי."
לאמור, מדובר בארבעה כיוונים של נעילה - למעלה, ימינה, שמאלה, ולמטה. למטה - אין פירושו אלא עוקץ בכיוון הרצפה, ואין תחליף לדרישה זו, כי עוקץ צדי בחלק התחתון אינו עמיד כעוקץ לכיוון הרצפה לגבי סוג מסוים של פריצות.
בדירות התובעים הותקנו דלתות כניסה ראשיות עם מנגנון נעילה לפי אמצעי (2) בתקנות אלא שהדבר נעשה תוך שינוי וצמצום - הותקנו עוקצים רק ל- 3 כיוונים, והעוקץ כלפי מטה - אשר היה צריך לחדור לרצפה - נחסך, ותחתיו בוצע עוקץ צדדי בחלק התחתון של כל דלת כניסה.
מומחה התובעים ראה בכך אי התאמה לדרישות התקנות, ואילו בית המשפט - (השופטת
הדסה אסיף) לא קיבל טענתו ופסק כי אין צורך בעוקצים ל- 4 כיוונים. על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, (ע"א 1664-30-90 אלון בודנר נ' דינה גורגה, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופטים: מ' שטמר, ב' בר זיו, ע' זרנקין, פדאור 01-61-163.).אשר פסק כדלקמן:
"2.91 דלת כניסה -
בית המשפט קמא קבע כי אין ליקוי בדלת הכניסה - כאשר הורכבו בדלת 3 עוקצים במקום 4.
סעיף 2.92 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), תש"ל- 1970 קובע כי לדלת כניסה לבית נדרש "מנעול ביטחון בעל 4 בריחים הננעלים ב-4 כיוונים".
בנסיבות אלה, טעה בית המשפט קמא בקובעו כי אין ליקוי בדלת ואנו מאמצים קביעת המומחה מטעם המערערים לפיה המדובר בליקוי."
אכן, בית משפט השלום התיישר לפי הקו שנקבע על-ידי בית המשפט המחוזי ונאלץ לפסוק כדלקמן:
"דלת כניסה
6. בעניין זה הורה בית המשפט של הערעור לקבל את קביעת מומחה התובעים, והפך בכך, ככל הנראה, את הקביעה בפסק הדין - קביעה שהתבססה, בין היתר, על דברי מומחה התובעים (עמ' 53 שו' 6-10) לפיהם "אני יודע שיש הסכמה לקבל חלוקה אחרת של עוקצים".
לאור קביעת בית המשפט המחוזי לא נותר אלא לפסוק לתובעים את הסכום שפורט בחוות הדעת מטעמם ואולם פיצוי בעניין זה לא מגיע למר אלון בודנר - שבביתו הורכבה דלת שונה - על-פי הזמנתו. (הטענה לפיה דלת ביתו של בודנר שונתה לפי הזמנתו - פורטה בחוות דעת מומחה הנתבעת - ולא נסתרה).
הפיצוי ליאיר ועדנה שטרן, הינו לכן - 1,400 שקלים לכל אחד מהם".
(ת"א 1151-05 בודנר ואח' נ' גורגה [תיווך יוקרה) ואח' בית משפט השלום בחדרה, שופטת: הדסה אסיף, פורסם במאגר נבו].
המסקנה המתקבלת בעניין זה הינה כי קיימת חוקה לבצע את דלתות הכניסה לדירות עם עוקצים בארבעה כיוונים וכי הפרשנות המקלה תוך זניחת הכיוון הרביעי באמתלה כי די בעוקץ צדי תחתון - הינה פרשנות שגויה.
ראה גם פסק דין חלקי בת"א 22024-01-20
יעקב כץ נ' ט.א. רימון יזמות ובניה (1997) בע"מ (בית משפט השלום בחיפה), שופט: אבישי רובס, 16.8.2011, פורסם בפדאור, נקבע כדלקמן:
"11. דלת הכניסה בדירתם של התובעים כוללת בריחים לשלושה כוונים, ללא בריח לכוון הרצפה,בניגוד לסעיף 2.92 לתוספת השניה בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל - 1970(להלן "התקנות"). בנוסף, נטען על-ידי התובעים כי גובה ידית הדלת הינו 104.5 ס"מ מהרצפה, במקום 97 ס"מ - 101 ס"מ, על-פי ת"י 32. באשר למלבן הדלת, נטען על-ידי מומחה התובעים כי מצויים בו חורים מיותרים וברגים.
21. מומחה הנתבעת שלל ליקויים בדלת הכניסה והמלבן, תוך שהוא מתבסס על תגובתו של מנהל טכני ארצי של חברת "שריונית חסם", אשר יצרה את הדלתות. המומחה אינו מתכחש לכך שעל-פי תקנה 2.92 לתקנות יש צורך בבריחים לארבעה כוונים אולם, לשיטתו בריח לכוון הרצפה מסוכן, הוא חלש וקל לפריצה.
13. תקנה 2.92 לתקנות קובעת כי דלת הכניסה תכלול מנעול ביטחון בעל ארבעה בריחים לארבעה כוונים. אין חולק, כי דלת הכניסה בדירת התובעים כוללת בריחים לשלושה כוונים בלבד ולכן, היא אינה עומדת בדרישת התקנות. בפסיקה נקבע כי "אי התאמה" משמעה, בין היתר, חריגה מתקנות הבניה ומתקנים. תקנות התכנון והבניה מהוות חובות חקוקות ובסיס לגיבוש עילת תביעה נזיקית בגין הפרה של חובה זו. התובעים זכאים לקבל מוצר העומד בדרישת התקנות ולא שוכנעתי כי הוספת בריח רביעי לכוון הרצפה אינה יעילה. לפיכך, על הנתבעת להוסיף בריח רביעי למנגנון הנעילה ובמדה ותיקון זה אינו אפשרי בדלת הספציפית, יש להחליף את דלת הכניסה כך שתתאים לתקן האמור."
"17. סיכומה של נקודה זו, על הנתבעת להוסיף בריח רביעי למנגנון הנעילה בדלת הכניסה ובמדה והתיקון אינו אפשרי בדלת הספציפית, יש להחליף את דלת הכניסה כך שתתאים לתקן. בנוסף, על הנתבעת לתקן את הליקוי בגימור עבודות השיש בהיקף מלבן הדלת ומפתן השיש."
בפועל ולמעשה, העדיף הקבלן להתקין מנגנון נעילה ל-4 כיוונים מאשר להחליף את הדלת, דבר שהיווה עבורו את הבחירה היותר נוחה לביצוע, וראה בעניין זה את המשכו של פסק הדין, כדלקמן:
"דלת הכניסה והמלבן
12. בפסק הדין החלקי נקבע כי על הנתבעת להוסיף בריח רביעי למנגנון הנעילה בדלת הכניסה ובמדה והתיקון אינו אפשרי בדלת הספציפית, יש להחליף את דלת הכניסה כך שתתאים לתקן. בנוסף, על הנתבעת לתקן את הליקוי בגימור עבודות השיש בהיקף מלבן הדלת ומפתן השיש.
13. בהתאם לחוות דעתו המשלימה של המומחה, הרי שהנתבעת הוסיפה בריח אולם, תיקון השיש לא בוצע. המומחה העריך את עלות תיקון ליקוי זה בסך של 300 שקלים. משלא בוצע התיקון הנדרש, על הנתבעת לפצות את התובעים בסכום זה."
ראה גם ת.א. 19918/99 אברהם אייל ורבקה נגד ס.ע.מ.ר נכסים ואחזקות בע"מ בית משפט השלום החיפה, כב' השופט ר.סוקול, , עמ' 7 סעיף 20 בפסק הדין:
"דלת כניסה
20. אין כל חולק כי דלת הכניסה מנוגדת לדרישת התוספת שכן חסר בה בריח אך המומחה מצא שאין בכך כל ליקוי שכן הדבר הוכח כבלתי יעיל. הערכת המומחה אינה מקובלת עלי שהרי כפי שראינו נוהג של קבלנים עשוי להביא בסופו של דבר לשינוי הוראה בתוספת ואילו בעניין הנוכחי למרות הנוהג לא מצא המחוקק לשנות את הוראותיו.
אין כל סיבה שקבלן לא ימסור לדייר את שהתחייב לו ואת שנדרש הוא על-פי חוק המכר.
יתירה מזו, לא ברור מדוע הוספת בריח אינה יעילה ועל-פי מה הגיעו למסקנה שהדבר אינו יעיל. לפיכך יש לאמץ את דרישת התובעים לפיצוי בסך 004 ש"ח".
פסק הדין לא פורסם, אך מופיע בספר שבכתובים "סוגיות בליקויי תכנון ובנייה" מאת א' בן עזרא.
פסק הדין יעקב כץ משמיט את הקרקע מתחת לטענה כי כביכול אין עוד בנמצא דלתות בהן הנעילה היא ל-4 כיוונים וכי החלפת המנגנון לנעילה כחוק אינה אפשרית או הינה מחוץ לפס הייצור הסטנדרטי, שכן, הקבלן בתיק זה העדיף את ביצוע המנגנון לארבעה כיוונים בדלת, כולל לכיוון הרצפה, על פני החלפת הדלת כולה, ומצד שני בית המשפט לא הסכים לפתרון חלקי וקבע בפסק דינו סנקציה של דלת חדשה ככל שהנתבעת לא תצליח להתקין בדלת מנגנון חוקי.