כל הזכויות שמורות לתחקירנית איילת פישביין, שחשפה לראשונה באתר News1 את פרשת השחיתות השלטונית המיוחסת לראש עיריית רמת-גן,
צבי בר. אלא שכהרגלן, טוחנות טחנות הצדק לאט, ורק עכשיו, אחרי ארבע שנים של חקירת-פרקליטות, מוגש כנגדו כתב האישום.
מאז החשיפה ב-News1 זרמו מים רבים בירקון התל אביבי המעופש, ואף שעל-פי החוק אין, עדיין, ראש העירייה מחויב להתפטר, כל עוד לא הורשע בדין - מן הראוי היה שיעשה זאת, לפחות מבחינה מוסרית. כך נהג שר החוץ היוצא,
אביגדור ליברמן, עם הגשת כתב האישום נגדו, וכך נוהגים שועי-מדינה חשודים שסרחו; שלא להזכיר את השועים היפנים, המבצעים חרקירי גם בלא להמתין לגזר-דין.
בחברה טובה
אשם או לא אשם - ראש עיריית רמת-גן מצוי בחברה טובה של ראשי-עירייה המעדיפים לנצל את הלאקונה בחוק. הוא דובק בכיסאו גם כחשוד וממשיך תוך כדי כך להשפיע על גורלם של תושבי עירו ופקידי עירייתו, בהם מי שהתלוננו או העידו נגדו. ויש לו על כך תירוץ נהדר: אם יתפטר - ייחשב כמי שמודה באשמה וגם יסכן את עתידו כנושאה של משרה ציבורית. יתר על כן: היאחזותו של בר בקרנות המזבח עשויה, בסופו של דבר, לשמש לו גם קלף לצרכים של ממקח וממכר משפטי.
היא הנותנת
עם יד על הלב צריך להודות שבישראל לא ממהרת הפרקליטות להגיש כתבי-אישום על שחיתות נגד ראשי-עיריות; ואם היא כבר מחליטה להגיש, היא נוברת בחומר החקירה ביסודיות ובזהירות מירבית. העובדה שכך אכן נהגה במקרהו של צבי בר היא זו הנותנת.
כך או אחרת, הסתבכותו של ראש העירייה בוודאי שאיננה צריכה, בינתיים, להפריע לתושבי עירו לקבל שירות מלא וחף מכל חשד. אלא שכדי לממש זאת הלכה למעשה, ראוי שהמחוקק יהיה זה שיאמר את דברו בבירור. את הלאקונה בחוק יהא עליו לשנות ומיד, כדי שראש עיריית רמת-גן יתפטר מתפקידו על-פי חקיקה.
