קורט פישר היה הגנן הראשי של חיפה-עירו ושורשיו היו נטועים עמוק-עמוק בתוככי אדמתה. בתשעים ושמונה שנות-חייו הוא נתן לה את נשמתו כמעט עד ליומו האחרון. לפני שבוע הוא נאסף בשיבה טובה אל אדמתה, כשיותר מכל התקיים בו הפסוק התנ"כי, "כי עפר אתה ואל עפר תשוב".
מאז שעלה ארצה, עול-ימים מגרמניה, הייתה נפשו קשורה בעבותות של ברזל באדמתה של עיר הכרמל, שבה התגורר, ושבה גם טרח להשקיע את כל אונו ומרצו. גן האם, הגן הבוטני וגן הבאהאים הם רק הבולטים משפעת יצירי-כפיו הרבים. במשך עשרות בשנים הוא שתל וזרע, טיפח ועיצב כל פרח ושתיל שצמחו עליהם והרווה אותם לא רק במי-השקיה צוננים, אלא גם בדם-ליבו הרוטט.
קורט, יפה המראה וזקוף הקומה, קנה את עולמו כגנן לתפארת, והעיר שהקדיש לה את כל נשמתו, גם גמלה לו בחום על פועלו העצום. עוד בימיו של אבא חושי, ראש העירייה המיתולוגי שלה, הוענק לו פרס-הוקרה למפעל החיים של גנן מצטיין, כשמסורת הגננות העירונית רבת הקסם שלו עוברת גם לראשי העירייה הבאים אחריו.
המורה הדגול
מדי יום, בשעת בוקר מוקדמת, עוד בטרם הנץ החמה, השכים קורט פישר קום, כשהוא צועד קוממיות מדירת-מגוריו שעל הכרמל היישר לגנים האהובים על ליבו. בצד השכלתו הרחבה כמתכנן-גנים היה לו גם ידע אוטודידקטי נרחב, ששם בכיס הקטן כל ידע של גנן מדופלם. גננים בעלי שם הירבו להיוועץ עימו בכל מה שקשור לתכנון ואדריכלות של גנים, אבל רק בזכותו יצא לפניה שמה של חיפה כעיר שכה עולה ופורחת.
גם משפרש לגמלאות, אחרי שנות-עבודה פוריות וברוכות, לא הרפה קורט פישר מאדמתה של עירו ובהתנדבות מלאה, ללא כל שכר בצידה, הוא המשיך בהערצה ובנאמנות לדוגמה לפקוד את גניו הפורחים, לכרוע בהם ברך ולעקור את היבלית שצמחה מתוכם.
עכשיו שב קורט פישר אל האדמה שממנה הגיח. עם הסתלקותו מעולם הצומח, הוא הותיר אחריו דור צעיר ומושכל של תלמידים, שינקו ממנו את סודות תורת העיצוב וחזקה עליהם שימשיכו גם להבא את מסורת מורם הדגול.
