אגדה יפהפייה פושטת לאחרונה בין עשרת אלפים הישראלים המטיילים בניו-זילנד. תושב פיקטון, נוצרי אוונגליסטי אוהב ישראל, העז להשכיר את ביתו לקבוצת ישראלים שנתקעו בדרכם. "אני חייב לעזוב לכמה ימים, אבל המפתח מתחת לשטיח. תרגישו בבית", אמר לישראלים הנדהמים ונסע. כששב, גילה שבחורינו המצוינים לא רק שמרו על הבית, אלא כיסחו את הדשא, טיפלו בגינה ואפילו קפצו לאי סמוך כדי לרכוש לבעל הבית הנדיב כמה מתנות. "שמע", אמרו לו הישראלים, "אנחנו חריגים. התנהגנו יפה. בפעם הבאה, אל תעז להשאיר את ביתך לאחרים מהארץ שלנו. אתה לא יודע מה זה תיירים ישראלים". הניו-זילנדי הגיב בחיוך משועשע. "כן, אני יודע. שמעתי את האזהרה הזאת מכל הקבוצות הישראליות שקדמו לכם. הם התנהגו בדיוק כמוכם". התיירות היא הערוץ הפורח ביותר ביחסי ישראל ניו-זילנד. הסכם ייחודי אפילו מאפשר לישראלים לעבוד בניו-זילנד כדי לממן את הטיול שם. אבל ההיסטוריה התיירותית ידעה גם טרגדיות. לפני שנתיים בדיוק קרס מרכז העיר קרייסטצ'רץ' ברעידת אדמה קשה. שלושה ישראלים נהרגו. "אלה היו ימים קשים מאוד, לנו ולמדינה כולה", נזכר שגריר ישראל בוולינגטון, שמי צור. בעקבות האסון תרמה ישראל לבית ספר מקומי עשרות מכשירי אייפד וציוד תקשורת חדשני. "זה חוסך להם את הנסיעה לבית ספר אחר ומחדד את היותנו סטארט-אפ ניישן", אומר צור. המרחק האדיר (16 אלף ק"מ) ופערי השעות (10 לפנינו) מקשים מאוד על הקשרים הכלכליים או אפילו על שת"פ טכנולוגי בין ישראל לניו-זילנד. זה המצב עם רוב מדינות העולם. ניו-זילנד היא מדינה קטנה ומבודדת. אינטרסים כלכליים הם הפקטור הבלעדי כמעט בעיצוב מדיניות החוץ הניו-זילנדית. אשר לישראל, למעט אבקות חלב ואלומיניום משם ומעט היי-טק מכאן אין כמעט סחר הדדי. היוצאת מן הכלל היא חברת 'אורמת' המיוחדת, שבנתה ובונה תחנות כוח גיאותרמיות בניו-זילנד. העצמאות האנרגטית חוסכת מהניו-זילנדים את התלות בנפט הערבי, אבל לא מקרבת אותם לעמדותינו בנושא הסכסוך. ניו-זילנד היא מדינת שלום. אפילו הצבא הקטן שלה מתרכז בשמירה על הסדר במקומות שונים בעולם. כאומה כמעט פציפיסטית, בעלת אובססיה לזכויות אדם, תמיד יראו בנו כוח כובש ואשם. חוץ מזה, התושבים והתקשורת פשוט לא מתעניינים. אפילו פרשת האסיר איקס, שמסעירה את אוסטרליה השכנה, לא הצליחה להוציא ניו-זילנד משלוותה הנצחית. הדיווחים מקנברה, מרחק 2,000 ק"מ - קרוב מאוד במונחים מקומיים - לא חצו את מדור חדשות החוץ בעיתונות הוולינגטונית. זאת אף על-פי שיחסי העבר של וולינגטון וירושלים ידעו פרשיות מביכות של "השאלת דרכונים ניו-זילנדיים בלתי מתואמת מצד ישראל". למרות זאת, בניו-זילנד, כפי שכתבו פעם אתניקס, התותחים עדיין רועמים רק ביום ההולדת של המלכה.