לרגל תערוכת הורדוס במוזיאון ישראל טוענים הפלשתינים שהצגת חלקי הקבר שנתגלו בהרודיון שב"שטחים הכבושים" היא עבירה על החוק הבינלאומי, כמו כל חפירה "בגדה המערבית" ולקיחת העתיקות ע"י ישראל לעצמה. משום שמחצית השקל שנשלפה מתוך הריסות הר הבית "בירושלים הכבושה", מטבעות בר-כוכבא ונרות החרס עם המנורות הם מורשת העם הפלשתיני על-פי הדין הבינלאומי וההיסטוריה גם יחד. תפיסת יש"ע וירושלים בששת הימים הייתה "כיבוש לוחמתי" של שטח ריבוני זר ולפי אמנות המלחמה אסור לכובש לנכס לעצמו את האוצרות והעתיקות של השטח הכבוש.
עתיקות היהודים שייכות להיסטוריה הפלשתינית, משום שהעברים הקדמונים היו פלשתינים, כמו גם הכנענים, היבוסים וכל יתר העממים הקדמונים. לכן, אל תשאלו כיצד ניתן להיות בו-זמנית גם פלשתינים ('פלשתים') שהיו בני הגזע הארי (פולשים מאיי יוון) וגם בני ישמעאל בן אברהם שהיה שמי. וגם - כיצד ניתן להיות דוד וגוליית גם יחד?
"הפרטנר" שלנו לשלום מביא את האבסורד עד הסוף. לרגל 'יום האישה הבינלאומי' חגג הפת"ח "את הבתולה מרים, אשת האהבה והשלום, בת העם הפלשתיני, ששורשיו נטועים במעמקי ההיסטוריה." בבתי הספר מלמדים, ולתיירים בבית לחם מספרים, שבנה ישו היה "לוחם חרות" פלשתיני.
בהרצאתו של פרופסור בטלוויזיה הפלשתינית משה היה מוסלם שהוציא את "בני ישראל המוסלמים" ממצרים, וכניסתם לארץ הייתה "השחרור הפלשתיני הראשון של פלשתין". חמדאן טהה, השר הפלשתיני לעתיקות, הכריז ששילה עברית ומקדש שילה, כמו מקדשים יהודיים בהר הבית, לא היו ולא נבראו.
לפלשתינים אין כנראה מענה, האם פלשתינים חיברו גם את התלמוד הירושלמי, ולפי הטענה שיהודים אשמים בצליבת ישו, האם גם אלה היו פלשתינים? לעומת זאת, הם יודעים מי הם היהודים של זמננו: שברי עמים שונים, צאצאי הכוזרים, אספסוף חסר לאום שרק הדת שלהם משותפת. וכשם שלפרוטסטנטים או לקתולים בתור שכאלה אין מדינות כך היהודים, שאינם עם ואין להם עבר בארץ הזאת, אינם ראויים למדינה כאן.
אנחנו רואים בכל זה שטויות שאינן שוות התייחסות. אולם ה'נאראטיב' הזה אינו מופרך יותר מהתורה הנאצית בדבר עליונות הגזע הארי הנורדי עפ'י צבע עורו, עיניו, שערותיו ומידת גולגולותיו. העולם השפוי צחק - ושילם ביוקר.
אצלנו לועגים לאיום השמד הגלום בניסיון הראשון הזה בהיסטוריה לגזול מאחד העמים העתיקים בעולם את זהותו ואת זכות קיומו. שבכל המלחמות הצדדים מחריבים זה לזה רכוש ונפש, כאן מבקשים להשמיד את האישיות הלאומית, לעוקרה מעברה כדי לגזול ממנה את עתידה.
לא זו בלבד שאיננו מרעישים עולמות נגד מזימת "הפתרון הסופי" הזה לעצם הווייתנו, אפילו את ערוות אויבינו איננו מגלים, ש -'הפוסל, במומו פוסל': הלא דווקא הם הינם הפיקציה בהתגלמותה! שיציגו לנו עתיקה פלשתינית, מטבע פלשתיני, זכר לישות פלשתינית. הלא "פלשתיין" הוצאה מן המוזיאון והושתלה בפעם ראשונה בפוליטיקה האקטואלית, היכן - אם לא בתוך הצהרת בלפור (1917), שהבטיחה "בית לאומי לעם היהודי" ב-פלשתין, כשערביי א'י טרם חלמו שהם 'פלשתינים'!
אולם איך יסתמכו על העובדות האלה מי שהכירו באוסלו ב"ארגון לשחרור פלשתין" כ-"נציג החוקי הבלעדי של העם הפלשתיני", וב"מפת הדרכים" ובנאום בר-אילן עלו על המסלול להקמת מדינה לגולם הזה שקם על יוצרו?
ואיך ניתן להגן על מגילות קומראן ואגרות בר-כוכבא שנתגלו "בגדה המערבית", אם ממשלת "ימין" סרבה לאשר את דו'ח
אדמונד לוי המוכיח עפ'י המשפט הבינלאומי שדיני המלחמה אינם חלים על שליטתנו ביו'ש ובירושלים, כי לא היה כאן לפנינו ריבון פלשתיני ולא שום ריבון אחר, ולנו עומדת תביעת זכות במחלוקת על הארץ הזאת?
נרדמנו בשמירה.
